Page 33 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

במדינה שמתיימרת להיות מדינת לאום דמוקרטית אך בפועל אינה כזאת). כך לשאלה “אנו מסכימים שליהודים צריכה להיות זכות שליטה במדינה”, ענו בחיוב 92% ב־2006 ו־83.9% בשנת 2009. אבל באותה נשימה מתברר כי שיעור משמעותי מקרב היהודים (יותר מ־70%) מסכימים ש”לערבים יש
זכות לחיות במדינה כמיעוט בעל זכויות אזרח מלאות”. זכות ההצבעה היא המאפיין הבסיסי ביותר בדמוקרטיה (הגם שאינו היחיד). מהנתונים שאסף סמי סמוחה עולה כי 24.1% מהיהודים ב־2017 ו־26.3% ב־2019 תמכו בביטול זכות הבחירה של אזרחים ערבים לכנסת! סמוחה עוסק בסקירותיו גם בתפיסת הישראליות העצמית, אך מהנתונים עולה בלבול עקב העובדה שהחוקר עצמו מקבל את ההגדרות האנומליות הקיימות של מדינת ישראל –”כמו אצל הערבים, השייכות החשובה ביותר אצל היהודים היא הלאום – 48.7% מהיהודים ב־2017 ו־45.1% ב־2019 בחרו בשייכות לעם היהודי, ועוד 10.7% ו־17.1% שייכות לדת היהודית שגם בה שזור הלאום כי אצל היהודים אין הפרדה בין דת ללאום... 30.2% מהיהודים ב־2019 (ללא שינוי מ־34.9% ב־2017) בחרו באזרחות ישראלית, פי שניים מאשר הערבים (14.3% ב־2017 וב־2019)”. מהשלכת מודל הדמוקרטיה האתנית על המציאות הפוליטית, דווקא ניתן ללמוד על האנומליה המתקיימת – “אולם עבור היהודים האזרחות הישראלית כוללת גם שייכות לאומית משום שישראל היא מדינתו של העם היהודי, ולא מדינת כל אזרחיה”, ואת זה כותב חוקר הכותב על מודל דמוקרטי שלמעשה מרוּקן מתוכנו הבסיסי! וממשיך סמוחה להעיר – כשנשאלו לבחור בין שני מרכיבי זהותם, 60.4% מהיהודים ב־2017 (ללא שינוי מ־2015), בחרו ב”יהודי וישראלי באותה מידה, מה שמעיד על תחושת רוב היהודים כי שני המרכיבים משלימים זה את זה... כאשר האפשרות “יהודי וישראלי באותה מידה” הושמטה, 51.4% מהיהודים ב־2019 בחרו בזהות יהודית בלעדית או עיקרית לעומת 41% שבחרו בזהות ישראלית בלעדית או עיקרית, מה שמאשר את הידוע שאחוז היהודים בימין (זרם פוליטי שדוגל בזהות יותר יהודית מדמוקרטית) גדול יותר מאחוז היהודים במרכז שמאל... אלה שבחרו בזהויות בלעדיות (2.9% שבחרו ב”רק יהודי” ו5.1% שבחרו ב”רק ישראלי”). נתונים נוספים העוסקים בזהותם של האזרחים הערבים, מבטאים גם הם את מורכבות הממצאים במדינה האנומלית שלנו – 2.4%־5.9% מהערבים רואים את עצמם כישראלים, ומדובר בתפיסה של לאום אזרחי. קטגוריה שנשמעת כסתירה פנימית (אך אולי בלתי נמנעת לנוכח היותה של ישראל אתנוקרטיה) – 2.6%־9% מגדירים עצמם כ”פלסטיני ישראלי”. גם השילוב “פלסטיני בישראל” זוכה לתמיכה מועטה – 3.7%־11%. את ההגדרה “ערבי ישראלי” מאמצים 14.9%־29.7% בשנים 2003־2019. 7.2% בשנת 2017 ו־11.5% בשנת 2019. יש לזכור שבישראל אינו מוכר ואף לא לגיטימי לאום אזרחי ישראלי, ולכן הנתונים הללו הם למרות היות ישראל אתנוקרטיה ולא בזכות היות ישראל דמוקרטיה ולבטח לא ליברלית. ישראל מוגדרת בין השאר כמדינה יהודית ודמוקרטית, ומעניין לציין שהגדרה כפולה זו מתקבלת כאפשרית בשיעור דומה בקרב הציבור היהודי והציבור הערבי – 59% מקרב היהודים סבורים שישראל יכולה להיות מדינה יהודית במלוא מובן המילה וגם מדינה דמוקרטית. 52% מהערבים מסכימים אף הם שישראל יכולה להתאים במלוא מובן המילה לשתי ההגדרות הללו. לעומת זאת, לגבי המושג “מדינת הלאום של העם היהודי”, הפער בין שני הציבורים גדול הרבה יותר – “רוב המרואיינים הערבים בסקר (67%) ענו שלמדינת ישראל אין זכות להיות מוגדרת מדינת הלאום
33