Page 31 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

עברית – ידוע נדע והודע נודיע כי לא על עצמאות עברית הוא ממלל ולא לאלו הוא מפלל, כי למדינה יהודית הוא מייחל, והוא מקווה והוא פושט את ידו”.148 המודל הכנעני היה מודל נורמטיבי לישראל לו הייתה מדינה מתוקנת מראשיתה. מבחינה זו ראוי לשוב ולעיין בהסברי רטוש לתוכנית המדינית שאותה הציג ביולי 149:1970 “קליטה הדרגתית של כל יושבי הארץ בתוך חברה עברית חד לאומית פתוחה,150 הקובעת שוויון חובות וזכויות לכול, בלי הבדל מוצא דת ועדה. בית ספר עברי חילוני אחיד (עם שעורי דת של רשות) לכל יושבי הארץ, בלי הבדל מוצא, דת ועדה. גיוס הדרגתי לצה”ל של כל יושבי הארץ, בלי הבדל מוצא דת ועדה. הגירה לפי צרכי הארץ על פי נתונים אישיים בלבד, בלי הבדל מוצא, דת ועדה”.151 בדבריו אלה הציב רטוש ראי בפני כל מה שלא נוצר בישראל: לא מדינת הלאום הישראלי, לא רפובליקה ישראלית, לא משטר דמוקרטי ליברלי של מדינת חוק, לא חוקה. כדי להסביר זאת יש לחזור לתחום הפסיכולוגיה הקולקטיבית. אראל שליט עמד בספרו על המתח הפסיכולוגי הפנים יהודי, שבעטיו הייתה הציונות למיתוס הגאולה שהוגשם על ידי בודדים, בעוד “חזון הגיבור תורגם לשפת המציאות על ידי החלוץ, החקלאי, הלוחם, המפגין עוצמה, נחרצות. אולם ברקע של אידיאל הגיבור ובפנימיותו של כל אחד, נותר הדימוי הקלוש של הקבצן”.152
במסגרת דיונו בקולקטיב הנפשי כותב שליט: “האגו הקולקטיבי, כלומר מוסדות ותפקידי ממשל בחברה, נחלש ומתערער כתוצאה מהעדר גבולות מוגדרים. מבחינה פסיכולוגית – אך אשליה היא לחשוב שגבולות גאופוליטיים יוצרים בטחון מבחוץ ומבפנים כאשר נשללים צרכיו ושאיפותיו של זה
היושב בצדו השני של הגבול”.153 גם על “זה היושב בצד זה של הגבול”, כותב שליט דברים נחרצים וחשובים: “הטוהר הוא אמצעי הגנה נוסף בפני דה - נרקיסטיפקציה של הרעיון הקולקטיבי. ניתן לומר שהוא גרעין הייחודיות הנמצא במוקד האיחוד שאותו מבקשת השלמות לשמר. השאלה מי הוא יהודי,154 מי מאתנו ומי מחוץ למחננו – שאלה זו תופסת מקום הרבה יותר חשוב משנראה על פני השטח. על פי מספר בני האדם שבעיה זו נוגעת להם, זו שאלה של זהות. שעה שה’שלמות’ מבקשת להכיל בתוכה את כולם, ה’טוהר’ מצר את הגבולות. מתוך עמדת ה’טוהר’ נשאלת השאלה מיהו יהודי, מיהו ציוני, ומי שייך ל’מחנה הלאומי’?155 שליט כותב כמו א.ב יהושע156 שגרס ש”הציוני הוא היהודי הטוטלי”, וכן קובע כי “הציונות בקשה
148 שם, פרק מס’ 13, עמ’ 179. 149 קיים ויכוח מתי נוצר העם הפלסטיני. דומה שבתקופה המדוברת כבר היה קיים עם כזה אשר הספיק לגבש ממסד פוליטי משלו. לו הייתה לאומיות ישראלית חזקה ייתכן שהייתה יכולה להכילו, אבל כזו לא קמה, ועל ערביי ישראל הוטל ממשל צבאי ישיר שהתקיים עד 1966, והם היו מופרדים בכל היבט שהוא מהקולקטיב הישראלי־יהודי. 150 נוסח התואם בהחלט את התפיסה הרפובליקנית בגרסתה היעקובינית. 151 “הלאום העברי החדש” (ההשקפה הכנענית) – שיחה מיולי 1970 עם אהוד עזר בספרו אין שאננים בציון, עם עובד 1986, עמ’ 235. ראו ספרו של ברנט – עם ככל העמים, לקראת הקמתה של רפובליקה ישראלית, סדרת מצב האומה, הוצאת כרמל 2009, עמ’ 48. 152 אראל שליט, הגיבור וצלו, היבטים פסיכו־פוליטיים של מיתוס ומציאות בישראל, הקיבוץ המאוחד 1995, עמ’ 13. 153 שם, עמ’ 71. 154 ולא השאלה הפוליטית הנורמטיבית – מיהו ישראלי? 155 שליט, עמ’ 78. 156 המושג “היהודי הטוטאלי” מופיע בספרו של א.ב. יהושע, “הקיר וההר”, “ממלכוד הזהות למלכודת הנורמליות”, הוצאת זמורה ביתן, 1989, עמ’ 145
31