Page 61 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

מדינות אחרות –"של אחת המדינות שבה שייך רוב התושבים לאותו הגזע שהאדם המשתמש בזכות הבחירה שייך לה- בתנאי שאותה מדינה תיתן את הסכמתה לכך"(סעיף א',1, 3) – כלומר לאזרחות המקור של האזרח לפי מוצא אתני. "בדבר המלך בנוגע לנתינות פלשתינאית" היה קיים גם סעיף של התאזרחות (חלק ג' , 7, 1 – 5) שהכיל קריטריונים נורמטיביים מקובלים כמו: שהיה של שנתיים מתוך שלושת השנים שקדמו ליום הבקשה בפלשתינה (ג,7, 1,א), כמו היותו "אדם הגון וישר, בעל אופי טוב, ויש לו ידיעה מספקת בלשון האנגלית או בלשון הערבית או בלשון העברית"(ג, 7, 1, ב)-קריטריונים שמבטאים רציונל תחוקתי בר השוואה. חשוב גם לציין שמדובר בהליך או אקט של נאמנות שהרי (לפי סעיף 7. 2) –"תעודת התאזרחות לא תקבל תקף עד אשר נשבע המבקש שבועת אמונים בנוסחה המסירה בתוספת לדבר מהלך הזה". עם זאת לנציב העליון הייתה סמכות שלא להעניק אזרחות ללא צורך בכל נימוק. למרות זאת, הגם סמכות זו של הנציב, תפיסת החוק השתיתה רצף אזרחות וגם אפשרה תהליך של התאזרחות. יש לציין ביחס לזכויות וחובות אנשים, שהתאזרחות של "אדם שהנציב העליון נתן לו תעודת התאזרחות יזכה בהתחשב עם הוראות דבר המלך הזה בכל הזכויות המדיניות והאחרות, לכל הכח ולכל ההנחות והוא יהיה משועבד לכל ההתחייבויות, החובות והאחריות- ממש כמו נתין ארץ ישראל"(חלק ג', 8). מדובר בערוצי התאזרחות המובילים למעמד אזרחי, שלפחות עפ"י החוק, היה שווה לכל האזרחים. הקמת המדינה חפנה הכרזה על עצמאותה וכמו שצוין קודם לכן, הייתה אמורה להביא לחקיקת חוקה. לצורך חקיקה זו התכנסה האסיפה המכוננת, ועל המפקד שקדם לה אתייחס בפרק הבא.
יש עוצר ויש מפקד
הספרות התחוקתית המרכזית251 מתעלמת מהמפקד. יצחק גל נור ודנה בלאנדר מזכירים אותו כלהלן: "ב-8 בנובמבר 1948 נערך מפקד האוכלוסין ונמצא שבמדינת ישראל (בגבולות הזמניים שלפני תום המלחמה) היו 782 אלף נפש, מהם 713 אלף יהודים ו-69 אלף ערבים (כתשעה אחוזים). בהתאם לכך נקבעו 506,569 בעלי זכות הבחירה – אזרחים מגיל 18 ומעלה. ניתן להעריך שהמפקד לא היה מדויק, בעיקר בנוגע לעולים החדשים, שלכמה מהם לא הייתה עדיין כתובת,
ובנוגע לאוכלוסייה הערבית. הוא הדין למספר בעלי זכות הבחירה"252. המפקד נערך בשני שלבים. בשלב הראשון חולקו שאלונים לאיסוף הנתונים מאוכלוסייה. בשלב השני שהתקיים ב-8 בנובמבר 1948,הוטל עוצר כללי משעה 17 ועד חצות כדי לאפשר לפוקדים מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לעבור בבתים, וכל אדם שניפקד קיבל מספר זהות. (תעודות הזהות עצמן הונפקו לקראת הבחירות עצמן). בטופס עצמו נרשמו הקטגוריות הבאות ובהן : מקום לידה ותאריך עליה אך גם "האזרחות" כשלצידה הערה: "אם אין לנרשם אזרחות, רשום "חסר אזרחות". אם יש לנרשם יותר מאזרחות אחת, ירשום את כולן".
251 אמנון רובינשטיין וברק מדינה, עמ’ 37. 252 יצחק גלנור ודנה בלאנדר, המערכת הפוליטית בישראל, כרך א, 2013, עם עובד, עמ’ 50.
61