Page 64 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

בפועל, מה שהדיר עקורים או פליטים ערבים מחד, וכפועל יוצא לשם כך, גם הוציא מי שכונו גולי קפריסין. בהקשר לדיון זה ראוי לציין שנחום ניר רפאלקס (מפ"ם) טען בשם מפלגתו שהיא "בעד ההצעה לתת זכות הצבעה לגולי קפריסין"258 (עמ' 9), ברם ההחלטה שללה את זכות היכללותם259. מן הראוי לציין שהיה ויכוח בסעיף 4 שדן בשלילת זכות הבחירה "של אדם הנמצא במועד הבחירות בבית הכלא", כאשר מ. ש. לוונשטיין (אגודת ישראל) צידד "ששלילת זכות זו תכול על אסירים הכלואים בעוון פגיעה בגופו או ברכושו של הזולת, ואלטמן (הצה"ר) רוצה לתת בכלל זכות בחירה
לכל יושבי הכלא, בלי יוצא מן הכלל"260. הוויכוח הוצג ע"י היו"ר שפרינצק גם בצורה הבאה: "הצעת ד"ר אלטמן היא ברורה: מי שאין עליו פסק דין השולל ממנו זכויות האזרח- אין לשלול ממנו את זכות הבחירה. הצעת לוונשטיין היא שחוץ מן האסירים הפוליטיים או שיושבים במאסר בעד חוב - אין ליושב כלא זכות בחירה"261. בהקשר לדיון על נתינים זרים ובכללם יהודים אמר מאיר גרבובסקי (מפא"י) ש"כל אדם היושב באופן קבוע בארץ, בין אם הוא יהודי בין הוא אינו יהודי, אם הוא רק תשוב קבוע ואינו תייר- יש לו זכות בחירה. אם קושרים עניין זה בנתינות זרה, נוגע הדבר ליהודים הרבה יותר מאשר ללא יהודים", וזרח ורהפטינג (הפועל המזרחי) העיר בהקשר זה : "אני רוצה להוסיף: בוועדת הבחירות דובר על זה ולא הייתה שום התנגדות. אין לנו עדיין חוק אזרחות. וכל עוד שאין לנו חוק אזרחות, אין לנו אלא ליתן זכות בחירה אקטיבית לכל תושב בארץ ישראל. אין לנו אפשרות לעשות סלקציה, מפני שאיננו יודעים עדין, מי יהיה אזרח ומי לא. בכל מדינה חדשה שהאזרחות בה היא ראשונית - מתחילות בחירות כך: כל התושבים משתתפים בה, ורק אח"כ עושים סלקציה...לפני שהחלטנו על חוק האזרחות - אסור לנו להכניס שום קוואליפיקאציה בקשר לאזרחות, לא לגבי זכות בחירה אקטיבית ולא לגבי זכות בחירה פאסיבית"262. על מועד כינוס המועצה המחוקקת (סעיף 10) התעורר ויכוח האם מדובר בחלק אורגני של החוקה או לא והרוב הסכים לטענה שהאסיפה המכוננת מתכנסת בפעם הראשונה, היא אינה יכולה להתכנס, בלי שהחוק יקבע , כמה זמן לאחר הבחירה היא מתכנסת, איך היא מתחילה לפעול וכו'. ניתן לסכם ולומר שעל פי החוק הייתה צריכה להתכנס האסיפה המכוננת, שקדמה לחוקה שהייתה צריכה לחוקק, כשזכות הבחירה ניתנה גם היא לפני חקיקת חוק האזרחות ,שקבע מי יכול לבחור.
לסיום ההתייחסות לדיון בפקודת הבחירות לאסיפה המכוננת אעיר שלא מצאתי סימוכין לטענת גל-אור ובלאנדר ש"היו שביקשו להנהיג "תקופת הסתגלות" לעולים החדשים שזה עתה הגיעו, עד שיקבלו את זכות הבחירה, מאחר שאינם מכירים את הנעשה בארץ ו"לא יודעים, במי לבחור"263. אגב, אין ספק כי זו טענה (אם אכן עלתה בשלב כלשהו של הדיונים) מבטאת גישה נורמטיבית הכה חסרה במחוזותינו. כאן המקום להתייחס לבחירות לאסיפה המכוננת כפי שהיו בפועל ובדגש על האלקטורט הערבי...
258 שם, עמ’ 9. 259 שם, עמ’ 10.
260 שם, שם. 261 שם, עמ’ 11. שתי ההצעות הללו לא התקבלו. 262 שם, עמ’ 13. 263 גלנור ובלאנדר, עמ’ 50 , והערה מס’ 30 עמ’ 746.
64