Page 65 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

לא אזרחים, ואויבים לשעבר כמצביעים
על הבחירות בקרב האוכלוסייה הערבית כותב במאמרו ניר מן הדברים הבאים:" במושגים עותומאניים, הבחירות באוכלוסייה הערבית התנהלו למופת, תעמולת הבחירות ותנועת המועמדים נאסרה, האפנדים ואנשיהם בנצרת הריצו את הבוחרים עם פתקים ביד, ו-2,500 מצביעי יפו (שהייתה אמורה להיות בשטח המדינה הערבית ונכבשה במלחמה-י.ב.) הוחזקו במתחם עג'מי הסגור והמגודר. בכפרים צייתו הפלאחים למוכתרי החמולות, והובהר להם שמי שתעודת הזהות שלו לא תוחתם יגורש מהכפר, יופקעו אדמותיו או שיסולק מרשימת המזון של סוכנות האו"ם לפליטים (לימים אונר"א). התוצאות היו בהתאם. בפרדיס, למשל 100% מהקולות ניתנו לציונים הכלליים, שהצליחו לנצח את מפא"י בקומבינה מקומית. שלושה נציגים ערבים נבחרו לאסיפה המכוננת – שניים ברשימה הדמוקרטית של נצרת (מפלגת לווין של מפא"י) ותופיק טובי במק"י. הנבחרים הערבים נשבעו בערבית, וח"כ אמין ג'רג'ורה היה הנואם הערבי הראשון בדיוני האסיפה
בירושלים"264. אגב יש להעיר שלפי תוצאות המפקד, רוב הערבים הזכאים להצביע חיו בשטח הכבוש: "האוכלוסייה הערבית מנתה רק 68,600 , ומהם 30,000 – 35,000 זכאים לבחור, 66% מהם חיו ב"שטחים המוחזקים"265. יש לסכם ולומר שממאמרו של מן עולה, שהיה אילוץ אנטי דמוקרטי בהשתתפות בבחירות, (למרות שלא היו בחירות חובה, על פי חוק, כפי שקיים במדינה כאוסטרליה) תוך הפעלת סנקציות, בניגוד גמור למה שניתן לצפות ממדינת חוק דמוקרטית האמורה לקום מתוקף ההצבעה לחוקה, האמורה להתחבר ע"י אותה אסיפה מכוננת!
הביקורת והתובנות של חסן ג'ברין
בנקודה זו מצאתי לנכון להתמודד בביקורתיות עם טענותיו של חסן ג'בארין במאמרו החשוב שצוין קודם. בפתח מאמרו טוען ג'בארין שתי טענות כלהלן: "ראשית, בניגוד לתפיסה המקובלת, שלפיה הצטרפו הפלסטינים לישות הפוליטית החדשה כשנוצחו ונכבשו בשנת 1948 (מבצעי המלחמה גלשו גם לשנת 1949-י. ב) או כאשר נחקק חוק האזרחות בשנת 1952, אטען כי הרגע ההובסיאני של כינון אזרחות זו התרחש דווקא בשנים 1950-1949, כאשר "הסכימו" הפלסטינים להשתתף בבחירות הראשונות לכנסת (שגיאה נפוצה, הבחירות היו לאסיפה המכוננת-י.ב) והחלו להשתמש בשפת הזכויות, החובות והנאמנות הישראלית, ולאחר מכן עם הצבעות חברי הכנסת הערבים בתקופת כהונתה של הכנסת הראשונה. "הסכמה" זו הושגה בתנאים קולוניאליים של כניעה והשפלה ואירעה ברגע היסטורי שבו הוגדר ה"פוליטי" על בסיס אויבות ועוינות ולא על
בסיס מסד ליברלי"266. אולם ג'ברין מתעלם מהצד השני של המטבע הפוליטית של הדמוקרטיה המודרנית. זכות ההצבעה
264 ניר מן “היה חשוב יתר להקים את המדינה מאשר לדקדק בהלכות הדמוקרטיה” הארץ, מיום 23.1.19.
265 הציטוט הוא ממאמרו החשוב של חסן ג’ברין “הנכבה המשפט, והנאמנות,: הרגע ההובסיאני של הפלסטינים בישראל” תיאוריה וביקורת, מס’ 42 , אביב 2014. 266 שם, עמ’ 10-9.
65