Page 67 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

בהיותו אזרח ועל המרכיבים ההופכים את האדם לאזרח". הוא ממהר למקד את טיעונו ולהסביר ש"הואיל ואיסור ההפליה הוא הבסיס להדדיות והנחת היסוד שלה, "שפת הזכויות" תוביל למלכודת או לסתירה במצבים קריטיים המתקיימים במסגרת אזרחות קולוניאלית, הנוגעים למימוש ההגנה על האזרחות השווה. לכן, מידת יישומו של עקרון ההדדיות תעיד על מידת יישומו של עקרון איסור ההפליה , שהפרתו מביאה לידי שליטה ופגיעות על בסיס היררכיה אתנית. הפגיעה בכבוד האדם הכרוכה בהדרה, השפלה וביזוי על רקע השתייכות לקבוצה אתנית קשורה גם במושגים הקולוניאליים המקבילים, קרי שליטה, דיכוי ופגיעות"271. הוא מסביר שהממשלה הזמנית קבעה נורמות טריטוריאליות לבחירות על בסיס עקרון מדינת כל תושביה הנמצאים בשליטת ממשלת ישראל, אך שוגה בהסבירו שרוב חברי המועצה רצו להעניק כוח בחירה ללוחמים היהודים שגורשו מהארץ בידי המנדט הבריטי ונכלאו בקפריסין"- באשר לא מדובר בלוחמים אלא במעפילים שגורשו לקפריסין, אך הוא מתקן בהמשך דבריו, בצטטו מבן גוריון,(כפי שצוטט קודם לכן בדיון על קביעת זכות הבחירה) בהסבר, שאם תינתן להם זכות בחירה "מדוע לא תהיה זכות בחירה גם לערבים בני הארץ, הנמצאים בשעה זו בחו"ל? האם אין בכך אפליה משוועת?".272
עו"ד יוסף בן משה273 הפנה את תשומת ליבי בהקשר זה לקשר בין הגירוש לבין זכות ההצבעה וכינון האסיפה המכוננת. יש לשים לב שהמדינה היהודית אמורה הייתה להכיל כ45% ערבים כשבתוספת ערבי "המדינה הערבית" הם היו רוב, מה שחייב מחד גירוש מתחום השליטה של
הממשלה הזמנית, - בכדי שבאסיפה המכוננת של החוקה לא תהיה של מדינה בעלת רוב ערבי. הגירוש אפשר את השגת הרוב הדמוגרפי לכינונה של אסיפה מכוננת, וכדי לתת לגיטימציה להכללות שטחי המדינה הערבית שנכבשו בתחומי המדינה, ניתנה אפשרות בחירה לתושביהם, אפשרות שביטאה מצב אנומלי ,כפי שעמד כל כך שר הפנים יצחק גרינבוים בהסבירו "שבפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינות בעולם נעשה דבר, שאינו רגיל כלל וכלל, שניתנה רשות לבחור ולהיבחר לבני העם, הנמצא במצב של מלחמה עם אותה מדינה". "הוא הוסיף" מסביר ג'ברין "שכאשר מיעוט לאומי באירופה השתייך לארץ אויב שעמה היה לו סכסוך עוין, הוא החרים את
הבחירות במדינה, לפיכך, יוצרת תקדים היסטורי".274 ג'ברין עומד על מהות האזרחות במדינה של "כל תושביה וכל אזרחיה" מכוח הישיבה הממשית בטריטוריה, ומעיר ש"תפיסה זו נתמכה ובה בעת מעורערת על ידי דינמיקה עמוקה יותר של ה"פוליטי". דינמיקה זו באה בשלושת המרכיבים שנזכרו: דמוגרפיה, ביטחון ויחסים דיפרנציאליים שיצרו מסלולים "נפרדים אך לא שווים" בכל הקשור להליך הבחירות ולפרקטיקות של האזרחות"
275.
ג'ברין מציין את נאומו של עו"ד אמין ג'רג'ורה שהיה חבר "הרשימה הדמוקרטית של נצרת" שבראשה עמד סייף א- דין זועבי, שנאם ובערבית כשני באסיפה המכוננת, לאחר הנשיא ויצמן כשהוא חובש תרבוש תורכי (כביטוי לרב תרבותיות, שבימנו הפך לסמל לשלטון הרודני של
271 שם, עמ’ 15-14. 272 שם, עמ’ 17. 273 בשיחת טלפון מיום 1.6.91. 274 ג’ברין, עמ’ 18. 275 שם, עמ’ 18-19
67