Page 69 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

קובע את הלם הכיבוש כהסבר להתנהגות האוכלוסייה. לאור זאת הוא רואה בהשתתפות הפלסטינית בבחירות הראשונות, כמו גם בנאומי החכי"ם הערבים, והצבעתם בעד חוקרי ההדרה ביטוי ל"כניעה ללא תנאי, ואת זה אני מכנה "הרגע ההובסיאני, של האזרחות הפלסטינית"280. אך לא הייתה אז אזרחות פלסטינית, ואם מדובר על זו של תושבי "המדינה הערבית" (שלא קמה), הרי מדובר בפיקציה משפטית של ג'ברין. לאחר שצעדתי במסלול הביקורת של חסן ג'ברין ,אחזור לכרוניקה המשפטית- תחוקתית כפי שהיא באה לביטוי בעיתונות בהקשר לחוק השבות וחוק האזרחות, ובכך יעסוק הפרק הבא.
הכרוניקה של חוק האזרחות וחוק השבות, או יצירת האתנוקרטיה בישראל
המבט הכרונולוגי יפרוס את היווצרות האנומליה של ישראל כמדינת לאום דמוקרטית, בשל התלכיד שיצרו חוק השבות וחוק האזרחות שיחתרו למעשה תחת הריבונות הפוליטית של האזרח הישראלי. תוך הסתמכות על עיתונות התקופה אשרטט את תהליך התרקמות החוקים הללו. כבר בישיבת הממשלה ב-21.4.49 דיווח עיתון חרות ש"באותה ישיבה דנה הממשלה בהצעת חוק האזרחות הישראלית, אשר תוגש בקרוב לכנסת". על האתגרים שניצבו ניתן ללמוד ממאמר חשוב מאין כמותו של "סופרנו בקריה" ("הממשלה מכינה את חוק האזרחות" מיום 21.12.49) הפורס את הדילמות: "מי הוא אזרח ישראלי, מי רשאי לקנות אזרחות המדינה ומהם התנאים הנדרשים לכך? "חוק האזרחות", שהממשלה יושבת עתה על מדוכתו יענה על שאלות אלו". וסופר דבר ממשיך ומציין "עד כמה קשים חבלי לידתו של חוק זה, תלמדנו העובדה שלפני הממשלה מונח עכשיו נוסח ההצעה השבעה עשר ואין זה ודאי כלל שכבר ניתן לברך על המוגמר". ריבוי ההצעות(17!) מראה קושי, ודומה שקושי זה נעוץ בקושי לרבע את המעגל, כלומר להכליל בתפיסה פוליטית : אזרחים החיים במדינה דמוקרטית שלפי האידיאולוגיה שלה היא ציונית, כלומר מדינת העם היהודי. סופר הארץ עומד בהערת סוגים על בעיה קונקרטית: "דוגמה אחת לתקלות הנגרמות מפני היעדר החוק: משרד החוץ נאלץ להוציא בכמה מקרים דרכון שירות דיפלומטי, אף על פי שמוטב היה להסתפק בדרכון רגיל, אך באין חוקי אזרחות אין אפשרות למתן דרכונים, ותעודות מסע אינן מתקבלות בארצות רבות..". סופר הארץ מניח סוגיה חד משמעית בפני קוראיו:" כבר השאלה הראשונה חייבה הכרעה חמורה: אזרח מדינת ישראל מי הוא? מצעי החוק סבורים , כי אין להתלות בחוק האזרחות הישראלית בהשתייכות לעם היהודי, אם כי על החוק לעזור לעולים הבאים לארץ להשתקע בארץ – לרכוש את אזרחותה. אין החוק המושתת על עקרונות המשפט הבינלאומי, מבדיל בין יהודי ושאינו יהודי ובכלל אינו מכיר בשום הפליה מטעמי גזע, לאום, דת שפה או מין. חוץ מבמקרים מעטים,-מניח החוק את קבלת האזרחות או את איבודה לרצונו החופשי של האדם".
69
280 ג’ברין עמ’ 24.