Page 70 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

גישת המשפט הבינלאומי חייבה למעשה היותה של ישראל מדינת כל אזרחיה השווים, אחת דתם או מוצאם האתני, מה שמוביל לכיוון של לאום אזרחי. כותב הכתבה ממשיך ומציין כעובדה, הגם שעדין אין אזרחות מתוקף חוק אזרחות "אזרחות ישראל נרכשת אוטומטית רק על ידי נתינים הארצישראליים לשעבר וחסרי נתינות וכן על ידי ילד שנולד לאזרח ישראלי. גם האישה הנישאת לאזרח המדינה רוכשת את האזרחות הישראלית בצורה אוטומאטי(ת), אך הברירה נתונה לה לקיים בידיה את אזרחותה הקודמת". דומה שמדובר בתפיסה פרקטית ביחס לסטאטוס האזרחות, באשר טרם נוצרה אזרחות ישראלית, כשהפרקטיקה קודמת לה ומחייבת פתרון, וזה מתרקם על בסיס הנורמה שקבעה האזרחות המנדטורית שהמשיכה את האזרחות העותומאנית שירשה. רכישת האזרחות זו, כפי שמסביר כותב הרשימה הייתה כרוכה בשני תנאים (ע"י נתינים ארצישראליים לשעבר וחסרי אזרחות)": ישיבת קבע בארץ ביום היכנס החוק לתוקפו, ונוכחות פיזית בישראל באותו יום או הזכות לחזור לארץ. בשני תנאים אלה יהיו רשאים גם תושבים חסרי נתינות לרכוש את האזרחות הישראלית אם יביעו רצונם בכך תוך זמן קצוב אחרי קבלת החוק". חשובה הערת סופר הארץ ש"הממשלה שקלה הרבה, אם לעשות גם את ידיעת השפה העברית תנאי להתאזרחות. אך נראה כי פסקה לקולא". זהו תנאי שניתן להגדיר כרפובליקניזם פרוצדורלי, שכן אומץ כלפי המשרתים בצבא ובני הישוב העברי באשר בהמשך הרשימה נכתב ש"חיילי צבא הגנה לישראל יהיו פטורים מן ההוראה המתנה את רכישת האזרחות בישיבה בארץ במשך שנה. גם ציונים ותיקים לא יהיו חייבים להוכיח בדרך זו את זיקתם למדינה". מאידך, התפיסה שהתגבשה נסובה על דחיקת הערבים, כנראה בשל החשש הדמוגרפי ולכן צוין באותה רשימה ש"מי שעזב את הארץ אחרי הקמת המדינה וחזר בלי רשות חוקית- אינו יכול לקבל אזרחות. תקנה זו מכוונת נגד מסתננים ומשתמטים". המשך הכרוניקה מבשרת את הנסיגה מהחזון של הציונות כמהפכה תודעתית פוליטית ביהדות האמורה הייתה לכונן אזרחות נורמטיבית, אבל כבר ברשימה- "חלוקי דעות בממשלה בקשר לחוק האזרחות" 281, ניתן ללמוד על ריקון נורמטיביות האזרחות (כפי שיעשה חוק השבות),- במשפטים הבאים:" אין זה בגדר סוד כי ראש הממשלה וחלק מהחזית הדתית סבורים כי אין צורך בחוק אזרחות, כנהוג בכל הארצות, מתוך נימוק כי כל יהודי החוזר לישראל חוזר לארצו. אבל יש לזה גם נימוק מפלגתי צר":- כי בשאלת האזרחות עלולה החזית הדתית לעורר בעיות חוקתיות השנויות במחלוקת...בעלי הגישה המנוגדת בממשלה ובכנסת מציינים כי העדר חוק אזרחות גורע מערך האזרחות הישראלית, וכי לא יתכן להשאיר ללא חוק שכזה". כדי לעמוד על עומק הבעייתיות של אי חקיקת חוק אזרחות (ולמעשה גם חקיקתו בשילוב עם חוק השבות) יש פשוט לקרוא את הדברים החד משמעים הבאים: "שבעה מומחים לחוק בינלאומי שטיפלו בהכנת הצעת חוק האזרחות דחו פה אחד את הגישה שכל יהודי המגיע ארצה הופך מיד לאזרח". תחוקתיות חוק האזרחות נגזרת למעשה מהחוקה. זו לא התקבלה הן בשל התנגדות בתוך מפא"י בהנהגת בן גוריון והן בשל אנשי החזית הדתית. לכן חשוב לעמוד על ראיית שר הפנים מטעמה את חוק האזרחות, שהתקבל בקריאה ראשונה (ללא השלמת חקיקתו).
281 הבוקר מיום 27.1.1950 70