Page 83 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

מבוא
אהרן אמיר פרסם אינספור מאמרים, רבים מהם נכללו בשני ספרים – מטעני צד (1991), ואני בשלי, עיונים ותגובות 1944־1996, ארץ, זהות לשון, ספר שלח (1997) (שני הספרים בהוצאת ירון גולן). שאר כתביו הענפים של אמיר שמורים בארכיונו שבספרייה הלאומית בירושלים ובמכון גנזים בתל אביב. אהרן אמיר נולד ב־5 בינואר 1923 בעיר קובנה. אביו דב ליפץ היה עסקן ציוני ואחד מראשי המחנכים העבריים בליטא. בארץ שימש ליפץ כמורה וכמנהל בית ספר תיכון בתל אביב ואף ייסד הוצאת ספרים –”עם הספר”. בסוף שנת 1948 היה אמיר ממייסדי כתב העת אלף ושימש עורכו עד לסגירתו ב־1953. כתב העת עסק בנושאים פוליטיים, אקטואליים ותרבותיים, מנקודת הראות של התנועה הכנענית. על אלף טרם נערך מחקר מקיף, אך האסופה הקבוצה הכנענית, ספרות ואידיאולוגיה295 מכילה מאמרים שפורסמו בכתב עת זה. ב־1958 הקים את כתב העת הספרותי קשת שהיה פתוח לכל הזרמים הספרותיים ועודד יוצרים צעירים שעשו בו את צעדיהם הראשונים – עמוס עוז, יהושע קנז, ישעיהו קורן, יצחק בן נר, גדעון תלפז ורבים אחרים. כתב העת יצא לאור בעריכת אמיר עד 1976, וב־1998, במלאות 40 שנה לגיליון הראשון, יצא “גיליון היובל” כאסופה מכובדת ומרשימה. ב־2000 חזר להופיע כתב העת, הפעם בשם קשת החדשה (יצא לאור באמצעות “העמותה העברית”), ואמיר ערך עוד 22 גיליונות עד מותו ב־2008. בשנת 1965 הקים אמיר מועדון דיונים (“המועדון למחשבה עברית”) שמשתתפיו לא היו בהכרח בעלי אוריינטציה כנענית (אחד מהם, חבר הכנסת לשעבר רוסתום בסטוני, התגלה במשך הזמן כבעל ברית לתפיסה הכנענית). לאחר מלחמת ששת הימים הקימו אהרן אמיר, אליקים העצני, משה לוינגר וחנן פורת את ״המטה להחזקת השטחים״ שפעל להקמת יישובים יהודיים בשטחים (שכונו לימים התנחלויות). מהלך זה חרג מהתפיסה החילונית־רפובליקאית הכנענית וכמה משותפיו הבולטים החזיקו בהשקפות דתיות־ משיחיות המנוגדות לרעיון המדינה החילונית ליברלית. צומת פוליטי נוסף בדרכו של אמיר היה הוועד הציבורי הישראלי לעזרת לבנון, אשר הוקם ב־1976 לנוכח פריצת מלחמת האזרחים בלבנון. ב־2000 מילא אמיר תפקיד מרכזי בעמותת אחווה ישראלית־ לבנונית, שבשורותיה פעלו ישראלים וכן לבנונים אשר נמלטו ממדינתם לישראל. ברוח זו כתב אמיר את הספר השחור שלל מאמרים על כניסת ישראל ללבנון, השהות בה והברית שנוצרה בינה ובין צבא דרום לבנון (צד”ל). בשנת 1980 פרסם בני פלד חוברת שבה ערער על עצם הלגיטימיות של המשטר הישראלי חסר החוקה. עד מהרה נוצר קשר בין פלד לאמיר, שבשנות ה־80 פעל להקמת “רפובליקה שנייה”. אני זוכר מפגש כזה בו נכחתי, ובמהלכו בלא ניכר כל מכנה משותף אידיאולוגי בין המשתתפים.
לאומיות ופדרציה
אמיר עסק בתחומים רבים. להלן אתמקד בהגותו הנוגעת ללאומיות ולמבנה המדינה.
83
295 לוקטה ונערכה ע”י נורית גרץ ורחל ויסברוד6891, האוניברסיטה הפתוחה