Page 84 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

אמיר ביקר את תפיסת “עם לבדד ישכון” וקבע כי “מדינה החורתת על דגלה סיסמות של ‘עם לבדד ישכון’ וקובעת לה כשאיפה אידיאלית שלא להיות ‘ככל הגויים’, סופה מתמאסת על כל האומות ואובדת מגוי” 296 מתוקף תפיסתו הכנענית ראה אמיר בזהות העברית זהות לאומית, המנותקת מהזהות הדתית עדתית היהודית. כשאר הכנענים שמח אמיר על הישגי מלחמת ששת הימים וסבר שיש להפוך אום לעובדות קיימות: “אבי אבות המחדלים (היה) המחדל שבהשלמה עם שיסועה של הארץ ובאי ניצול היכולת הצבאית של ישראל והקוניונקטורה הבינלאומית של הזמן ההוא להצבת גבולותיה של המדינה הצעירה על נהר הירדן.” 297 דעה ייחודית גם ביחס לחבריו לדרך הייתה תוכנית “ארצות הברית של ישראל”298 “. כותרת המשנה של המאמר מביעה בתמצית את חזונו: “מבנה פדראלי דמוקרטי חילוני של חבלים אשר יקיפו את כל שטח ‘ארץ ישראל הגדולה’ עשוי לפתור אחת ולתמיד הבעיות הפוליטיות, הגיאוגרפיות והדמוגרפיות של מדינת ישראל.” תחת כותרת הביניים “שבעה חבלים” נכתב: “במסגרת כזאת של משטר פדראלי נשיאותי, מבוסס על תחוקה כתובה... מבנה של שבעה חבלים אוטונומיים, בתוספת מחוז הבירה, מחוז ירושלים, כחטיבה מנהלתית מוניציפאלית בפני עצמה במסגרת המבנה הפדראלי.” שבעת המחוזות (“חבלים”) יהיו: חבל חרמונים – הגליל העליון והגולן (הבירה: צפת); חבל הצפון – הכרמל, עמק עכו והגליל התחתון עד חיפה (הבירה: חיפה); חבל השרון – עמק החוף והמשולש הקטן כולל גוש דן (הבירה: תל אביב); חבל השפלה – שפלת יהודה, עזה והתחום שבין ראשון לציון לאשקלון (הבירה: עזה או אשדוד); חבל דרום – נחלות שבטי יהודה ושמעון הר יהודה והנגב (הבירה: חברון); חבל אפרים ובנימין: עמק הירדן, בקעת ים המלח והערבה עד שארם א־שיח’ (הבירה: יריחו). לחצי האי סיני (שהיה אז בשליטת ישראל) יינתן מעמד של “טריטוריה” שתנוהל ישירות על ידי הממשל הפדרלי. אמיר אף הרחיק לכת והעלה אפשרות שאפילו “מזרח ירדן” (שטח ממלכת ירדן) ייכלל באיחוד. כל חבל ינוהל על ידי מושל שייבחר על ידי כל תושביו, ובה בעת ייבחר גם נשיא הפדרציה כולה על ידי כל תושבי הארץ. בירת הפדרציה כולה תהיה ירושלים. ירושלים לא תיכלל באחד משבעת החבלים אלא יוקצה לה מחוז מיוחד (כמו מחוז ויקטוריה בארצות הברית שבו נמצאת הבירה וושינגטון), אשר יכלול את ירושלים ובנותיה וכן את בית לחם, בית סחור, גילֹה ובית ג’אלה. מבנה המשטר הפדראלי יהיה דומה לזה החל בארצות הברית של אמריקה: הפרדה בין שלוש רשויות הממשל, שני בתי מחוקקים – בית עליון שבו ייצוג שווה לכל חבל, ובית תחתון שבו הייצוג נקבע על פי גודלם של החבלים. שופטי בית הדין העליון אשר תפקידו יהיה גם לפרש את החוקה, ימונו על ידי הנשיא באישורו של הסנאט (הבית העליון) לכל ימיהם או עד להתפטרותם. רשימה זו הייתה המאמר הפרוגרמטי המפורט ביותר שכתב אמיר.
עבריות מול יהדות
במאמר שכתב לעיתון 77, “תשובת למשאל” (הכוונה למשאל שנערך על דמות החינוך בישראל), ביטא אמיר אי הבנה ביחס לסוגיית ההדתה:
296 “מטרות לאומיות” , מטעני צד, עמ’ 87. 297 “אחדות תתנו לארץ, שם, עמ’ 93. 298 ידיעות אחרונות”, 29.3.1972
84