Page 91 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

א. רקע היסטורי
חוקה היא קובץ חוֵקים על וכן מסגרת השואפת לבטא את האני מאמין הקולקטיבי של אומה ואת נכונותה לפעול על פי כללים מוסכמים במסגרת מדינית משותפת. החוקה מגדירה את עקרונות היסוד ומשיבה על השאלה – איך אנו חיים בצוותא, מה זהות המדינה ומהם מוסדותיה. סוגיית החוקה בישראל ראשיתה עוד בהחלטת עצרת האו"ם מס' 181 שהורתה על חלוקת הארץ לשתי מדינות תוך איחוד כלכלי ביניהן. שלטון המנדט הבריטי אמור היה להסתיים לא יאוחר מ־1 באוגוסט 1948, עם הוצאת כל כוחותיו הצבאיים מגבולות הארץ. עד 1 באוקטובר 1948 תקבל הממשלה הזמנית של כל מדינה בהדרגה את האחריות לשלטון. לא יאוחר משני חודשים לאחר הוצאת הצבא הבריטי ייערכו בשתי המדינות בחירות דמוקרטיות לאספה מכוננת, וזו תתקין חוקה דמוקרטית למדינתה. ביום שישי, ה' באייר, 14 במאי 1948 (יום לפני סיומו הצפוי של המנדט), התכנסו במעמד חגיגי נציגי מועצת העם (גוף פרלמנטרי זמני שכונס באפריל 1948), ודוד בן גוריון קרא את הכרזת העצמאות המפורסמת (שלימים כונתה "מגילת העצמאות"). בהכרזה נקבע שבהתאם להחלטת האו"ם תפעל מועצתהעםכמועצהמדיניתזמנית,ומוסדהביצועשלה, ִמנהלתהעם,תהווהאתהממשלההזמנית. הקמת מוסדות השלטון הנבחרים והסדירים של המדינה תיעשה בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת, לא יאוחר מ־1 באוקטובר 1948. מתווה זה כלל שלושה שלבים: 1. מועצת מדינה הזמנית שלא נבחרה, תכהן כרשות מחוקקת. 2. אספה מכוננת תיבחר בבחירות חופשיות ותקבע את החוקה, ובכלל זה את ההסדרים להקמת מוסדות שלטון נבחרים וסדירים. 3. הגוף שייבחר בהתאם להסדרים שייקבעו בחוקה יכהן כרשות המחוקקת. עקב התמשכותה של מלחמת העצמאות התקיימו הבחירות לאספה המכוננת רק ב־25 בינואר 1949 והמועצה הזמנית התפזרה כפי שהתחייבה. אולם מיד עם כינוסה של האספה המכוננת (17.2.49) היא קיבלה בהצבעה את "חוק המעבר" שלפיו: לבית המחוקקים במדינת ישראל ייקרא 'הכנסת', לאספה המכוננת ייקרא 'הכנסת הראשונה'. רובינשטיין ויעקבסון מסבירים ששינוי זה הצביע על מגמה לרוקן מתוכן את תפקידה של האסיפה המכוננת – מתן חוקה למדינה. סעיף 1 לחוק המעבר שימש למעשה, אף שלא להלכה, כמעין תחליף לכינון חוקה.308 רק חבר אחד של האספה המכוננת יצא נגד הצעד הזה – הלל קוק, שהגיב בקריאה: "זהו פוטש". 309הדיונים לכינון חוקה עדיין נמשכו, בעיקר במסגרת ועדת החוקה.
ב. הצעות לחוקה
ועדת החוקה התכנסה לראשונה ב־3 באוגוסט 1948, וזרח ורהפטיג נבחר כיושב הראש שלה. בישיבה זו הגיש שר המשפטים פנחס רוזנבליט (רוזן) הצעת החוקה שעובדה על ידי ד"ר ליאו פנחס יהודה כהן לבקשת הנהלת הסוכנות היהודית.310 הנוסח פורסם בפומבי בחנוכה 1949 כבסיס לדיון פומבי. בהקדמה מצוינת מטרת המסמך:
308 אלכסנדר יעקובסון ואמנון רובינשטיין: ישראל ומשפחת העמים, מדינת לאום יהודית וזכויות האדם, 2003, הוצאת שוקן, עמ’ 36. 309 יוסף אגסי, בין דת ולאום, לקראת זהות לאומית ישראלית, מהדורה שניה מורחבת ומתוקנת, 1993, הוצאת פפירוס, עמ’ 20. 310 נכתבה במקורה באנגלית ותורגמה לעברית על ידי ד”ר משה זילברג. יורם שחר מציין במאמרו החשוב -”הטיוטות המוקדמות של הכרזת העצמאות”, עיוני משפט כו(2),נובמבר 2002 שזילברג הגיש הצעתו בינואר 1948, ומפנה לגנזך המדינה תיק חצ/ 6 / 1.
91