Page 92 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

"לכונן את מדינתנו על אדני השלום והצדק כחזון נביאי ישראל, להחיות בה את קניני הרוח של מורשת אבות, לפתח את שערי הארץ לכל יהודי הבא להתנחל בה, ולהשרות בטחון ושפע על כל האנשים בתוכה".311 הפרק הראשון דן ב"עיקרים": "1. שם המדינה: ישראל. 2. ישראל היא רפובליקה, עצמאית, דמוקרטית. 3. ישראל נבחרה להיות בית לאומי לעם ישראל. היא תרשה לכל יהודי לבוא ולהיאחז בה, על פי הוראת סדר אשר יורו חוקי המדינה. 4. (1) משפט אחד יהיה לכל תושבי ישראל. לא תפלה המדינה בין איש לאיש מטעמי גזע, דת, לשון, או מין. (2) זכויות אזרח וזכויות פוליטיות שוות נתונות לכל אזרחי ישראל. אזרח לא יופלה לרעה לגבי כהונה ציבורית או עליה בדרגה, בשל טעמי גזע, דת, לשון או מין".312 בהמשך קיימת התייחסות מעניינת לחוקי ההתאזרחות. לפי סעיף 6 (1) "אזרחי ישראל ייהנו מכל הזכויות ויישאו בכל החובות הכרוכות באזרחות המדינה. ואלה הם אזרחי ישראל: א. כל יהודי היושב בישראל ביום מתן החוקה. ב. כל יהודי, מבן 18 שנה ומעלה, היושב בארץ ישראל מחוץ לגבולות מדינת ישראל ובוחר תוך שנה אחת באזרחות ישראל. בחירת הבוחר תקנה את האזרחות גם לאשתו, ולילדיו אשר טרם מלאו להם 18 שנה. ג. כל תושב המדינה, שאינו יהודי, אשר היה נתין ארץ ישראל ביום סיום המנדט. אך יוכל האיש, אם מלאו לו 18 שנה, לסרב תוך שנה לקבל אזרחות ישראלית. סירוב זה ישלול את האזרחות גם מאשתו ומילדיו אשר טרם מלאו להם 18 שנה. (2) בעתיד יהיו תנאי חלות האזרחות ותנאי סיומה על פי ההוראות, אשר תקבענה בפקודת הנתינות".313 בעיקרים אלו ראוי לשים לב לסוגיות הבאות: א. הגדרת ישראל כרפובליקה, כלומר מדינה דמוקרטית המחויבת לטוב הכללי של אזרחיה בתחומה הטריטוריאלי. זוהי הפעם הראשונה שהמושג "רפובליקה" הופיע בכתובים במסגרת השיח על מהות המדינה. בהודעת ראש הממשלה דוד בן גוריון על הרכב הממשלה הראשונה ותכניתה (8 במרץ 1949) נאמר: "בחוק שיתבסס על המשטר הדמוקרטי והרפובליקני במדינת ישראל יובטח שוויון זכויות וחובות גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ולאום".314 ב. אין אזרחות אוטומטית לכל יהודי המהגר לישראל, אלא אפשרות לכל יהודי להגר לישראל ו"להתנחל" (לשבת) בתחומה, וזאת "על פי הוראות - סדר אשר יורו חוקי המדינה".315 תפיסת ד"ר כהן המתבטאת בהצעת החוקה היא ליברלית מובהקת. זאת אפשר גם ללמוד גם מפרק ב' של המסמך – "זכויות יסוד": "12. המדינה תשקוד על קדושת חיי האדם ותגן על כבוד האדם. לא יהא עונש מוות, ולא יהא אדם נתון לעינויים, מלקות, או עונש משפיל אחר. לחץ מוסרי או כפיה פיסית לא ישמשו אמצעי לחקירת עברות... 13(2) לא יבצע השלטון מעצרי מנע אלא בימי מלחמה או שעות חרום, ועל פי הוראה מיוחדת בחוק, אשר הוצאתה לפעל תעמוד תחת הפיקוח המתמיד של בית הנבחרים. (6) לא יישפט אדם אלא בדרך הקבועה בחוק. בתי דין מיוחדים לא יכונו. לעולם לא יהא אדם נתון לשפוטו של בית דין צבאי, אלא אם כן נמצא בשרות צבא הגנה לישראל".316
311 בנוסח החוקה שבידי לא מצוין המקור. אני מניח שמדובר באצ”מ. 312 זרח ורהפטיג, עמ’ 5־6 313 רח ורהפטיג, עמ’ 5־6 314 המושב הראשון של הכנסת הראשונה, כרך ראשון, עמ’ 55. 315 ראו הערה מס’ 35. 316 שם, עמ’ 7. הסעיף מנוגד לממשל הצבאי שנכפה על האזרחים הערבים לקראת סוף המלחמה ונמשך עד 1966
92