Page 93 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

סעיף 15 (1) "חופש המצפון ישמר. כל אדם יהיה בן חורין לעבוד את האלוהים כדתו וכמנהגיה תוך שמירה על הסדר ועל המוסר הציבורי.״ בסעיף 18 יש משום בשורה בסוגית האחריות הממשלתית: "כל פקיד ממשלה העובר על דברי החוקה ופוגע מדעת באחת מזכויות האדם או באחת החרויות שלו, יישא את עוונו".317 לא פחות מגוף ההצעה עצמה, מעניינים דברי ההסבר שד"ר כהן מעניק להם. כך הוא מסביר את סעיפים 12־25: "על סמך הניסיון בעבר אפשר אולי לפקפק בערכו של הנוהג לכלול בחוקה הכרזה של זכויות יסוד כפי שמוצאים אותן בחוקות אמריקה, צרפת וכמה ארצות. יש מקום לטענה שבמשטר דמוקרטי אשר חוק ומשפט שולטים בו, מובטחים ממילא עקרונות אלה כחלק ממערכת המשפט הכללית ואין צורך בהתערבות מיוחדות בחוקה. מצד שני, אם במדינה יהיה משטר אבטוקראטי (אוטוקרטי) או פאשיסטי, אזי לא יהא ערך רב לערבות שכאלה בחוקה, הואיל ובקלות יעקפו אותן באמצעות תחיקה המשקפת את רוח המשטר.ואף על פי כן נזקקתי למנהג המקובל. קודם כל מפני שההחלטה של עצרת האומות מחייבת אותנו לכלול בחוקה כמה ערבויות לזכויות יסוד בשביל הערבים, ויהא זה אפוא משונה אם בחוק ייכללו רק זכויות היסוד הללו. שנית, אין ספק ביחס להשפעה החינוכית שתצמח מהכרזה כזאת במסגרת החוקה. תכלית כלילתן של ערובות כאלו בחוקה עודנה אותה התכלית, האמורה במגילת זכויות האדם משנת 1789: 'מגילה זו, אשר לא תמוש מעיני רוחם של כל אזרחי הארץ, תזכירם בכל עת ובכל שעה את זכויותיהם ואת חובותיהם, כדי שבכל רגע אפשר יהיה להשוות את מעשי הרשות המחוקקת והרשות המבצעת אל המטרה של כל מוסד פוליטי, ובזה יגדל כבודם, וכדי שתביעות האזרחים, שמכאן ואילך יהיו מבוססות על עקרונות פשוטים שאין לחלוק עליהם, יהיו מכוונות תמיד לקיום החוקה ולשלום הכלל'". עוד סעיף אקטואלי לימינו קובע: "לא יוסגר איש למדינת חוץ בה עלולות להישלל ממנו זכויות יסוד אישיותומדיניותהמובטחותבחוקה.יכולהממשלתישראל,לפיראותעיניהוִשקולדעתההחופשי, לסרב להסגיר אזרח למדינת חוץ לשם העמדתו לדין והענשתו".318 בדברי ההסבר כותב ד"ר כהן דברים המאירים את חשכת התנהגותו של משרד הפנים ביחס לפליטים בימינו: "סעיף זה מתקין זכות מפלט לפליטים פוליטיים. מן הראוי הוא שהעם היהודי, שסבל כל כך הרבה רדיפות מטעמי גזע, דת, לשון או השקפה פוליטית, ייתן – בהגיעו למעמד של מדינה – מפלט לזולת, לקרבנותנגיׂשהכאלה.כהדגמהלמשמעותןשלרדיפותנבחרהפגיעהבזכויותובחירויות,שמקנה החוקה שלנו. על ידי כך אנו מלבישים תוכן מוחשי את המושג של מפלט לפליטים פוליטיים, במקום להעמידו על מונחים כללים סתומים".319 אמנם מהגדרת המדינה כרפובליקה אפשר להסיק שהחינוך במדינה זו יהיה כללי, שווה לכולם ובלשון המדינה (למעט שוני אפשרי בשיעורי הדת), אך תפיסת החינוך המוצעת בהצעת חוקה זו היא פלורליסטית ודו לשונית: "25 (1). המדינה תבטיח ליהודים ולערבים חינוך עממי ותיכוני נאות, לעם עם כלשונו ותרבותו. (2). לא ִת ָפגע זכותה של כל עדה לקיים בתי ספר משלה, לשם חנוך בניה בלשונם הם, ובלבד שימלאו את דרישותיה החינוכיות הכלליות של המדינה".320
317 שם שם. 318 שם, עמ’ 2. 319 שם, עמ’ 3. מחד יש אבחנה בין מעמד התושבות למעמד האזרחות, מאידך, יש אפשרות ליהודי בחו”ל לרכוש אזרחות ישראלית גם אם הוא מתגורר מחוץ לגבולות המדינה.
93