Page 95 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

"השלטון על ארץ ישראל יימסר מיד לידי ממשלה עברית!... כנציג החוקי היחיד של העם העברי תגיש מיד לאחר הקמתה לביצוע עיקרים אלה... (ז) תשריש את קדשי התורה בחיי האומה המשוחררת במולדתה... (ח) תבטיח לכל אזרחי המדינה עבודה וצדק סוציאלי... תעניק שווי זכויות מלא לאוכלוסייה הערבית."324 בשידור בתחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון הלוחמת" (הדברים פורסמו גם בחוברת), יום לאחר הכרזת המדינה (15.5.48), הכריז בגין: ובמדינתנו פנימה יהיה הצדק השליט העליון, השליט גם על שליטיה".325 הצעת החוקה של יוחנן בדר הייתה אפוא בגדר עמידה בהתחייבויות הללו לאחר יציאת התנועה מהמחתרת. בישיבת מועצת תנועת החירות הציג בגין את הצעת בדר והקריא את נוסח מבוא ההצעה. כעבור כשנה לערך נידונה ההצעה בישיבה מיוחדת של המועצה. בישיבה זו מצאו כמה משתתפים דופי בהצעה, מטעמי דת והלכה. אחרים הציעו שינויים בתחומים אחרים. בסוף הישיבה נבחרה ועדה שאמורה הייתה לנסח את הגרסה הסופית לקראת הגשה, אך ועדה זו לא כונסה מעולם. על כך אמר לימים יוחנן בדר: "האם מר בגין נסוג מהצעת החוקה? אינני יודע. מכל מקום הוא לא פנה אלי שוב. חוקה עושה העם, לא פרופסורים. כידוע, היו אלה ימים קשים בחרות, שהובילו למפלתנו בבחירות לכנסת השנייה, ועבר הזמן הנכון להגיש הצעת חוקה לכנסת. בגין לא אשם בכך, ואינני חושב שזו שגיאה שדווקא אני, מחבר ההצעה, לא ִבקשתי בימי הכנסת השנייה או אחר כך, להגיש הצעה זו אל שולחן הכנסת."326
ד. תוכן ההצעה
החוקה נפתחת בנימה דתית הצהרתית: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".327 מיד בראשיתה נאמר: "כדי שהעם, מאין לו מוצא אחר, לא יאלץ להתקומם נגד רודן ועריץ – יש ליצור חומת מגן לזכויות האדם והאזרח, ולשם כך חייב משטר המדינה להישען על השתתפותו הרחבה והישירה של העם בשלטון ועל השפעתו המכרעת בהרכב הממשלה ופעולותיה, על שמירת זכויות המיעוטים והגרים ועל הגדרת הסמכויות של הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת, כי רק בדרך הפרדת רשויות זו והגבלתה של הרשות האחת על ידי חברתה בתוקף החוקה, הקודמת לכל חוק – יובטח במדינה ממשל צדק. ועל כן אנו, בני ישראל אבינו, גמרנו אומר לחדש עלינו את המדינה
העברית לשלום ולצדק ברוח נביאי ישראל".328 דומה שאין אקטואליים יותר מדברים אלו בימים של ניסיונות לחוקק "פסקת התגברות" אשר תכבול את בית המשפט העליון מחד, ופגיעות מתמשכות בזכויות האזרח והאדם מצד הרשויות האחרות מאידך.
324 ד”ר יצחק אלפסי (עורך), הארגון הצבאי הלאומי בישראל, אוסף מקורות ומסמכים, כרך ג, 1994, מכון ז’בוטינסקי, עמ’ 173. 325 ד”ר יצחק אלפסי (עורך), הארגון הצבאי הלאומי בישראל, אוסף מקורות ומסמכים, כרך ה, 1999, מכון ז’בוטינסקי, עמ’ 123. 326 מכתבו של בדר למחבר מיום 10.4.84 לראשונה פורסם על חוקה זו במאמרי “לא הפרופסורים עושים חוקה” הארץ מיום 1.5.89. 327 ד”ר יוחנן בדר, מכון ז’בוטינסקי ה 2 10/10 328 ד”ר יצחק אלפסי (עורך), הארגון הצבאי הלאומי בישראל, אוסף מקורות ומסמכים, כרך ה, 1999, מכון ז’בוטינסקי, עמ’ 123.
95