Page 94 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

בפרק ה' הדן ברשות השופטת כותב ד"ר כהן: 70 (ה) "בתי הדין הדתיים של העדה היהודית, העדה המוסלמית והעדות הנוצריות. ידונו בענייני המצב האישי ובענייני הקדשות".321 על עמדה זו מתח בנימין אקצין ביקורת ברוח ליברלית: "עלפיהתכנית,כלעניניהמצבהאישינמסרולידיבתידיןדתייםשלעדותהיהודים,המוׂשלמים והנוצרים... סמכות בתי הדין הדתיים שהוצעה בתוכנית שלפנינו היא צרה מדי ורחבה מדי בבת אחת. אין טעם, שבתי הדין הדתיים לא יורשו לשפוט לא רק בשאלות המצב האישי, כי אם גם בשאלות חוזים אזרחיים והמון שאלות אחרות בשדה המשפט האזרחי, בתנאי שבעלי הדין יסכימו לסמכותם. אבל מאידך גיסא, אין גם הצדקה לכך, שבשאלות המצב האישי – הכולל לא רק קידושין וגיטין, כי אם גם שאלות נכסי משפחה וירושות – יהיו לבתי הדין הדתיים סמכות וכוח כפייה אפילו באותם מקרים שאין ברצונם של בעלי הדין לסדר את חייהם על פי מסגרת דתית. עלינו לזכור, שמשפט אחד יצטרך להיות בנידון זה ליהודי, למוסלמי ולנוצרי... יש כאן שאלה חשובה... – שאלת חופש המצפון. קרוב הדבר אל הדעת, שבגישתו זו שוב הושפע מחבר התוכנית על ידי התקדים הבריטי מימי המנדט. פקידי המושבות בבריטניה היו תמיד נוטים לחלק את נתיניהם לעדות דתיות ולהשליט עליהם בתי דין. את זאת לא עשו חלילה, משום יראת הכבוד המיוחדת שרחשו לדת – שהרי בבריטניה עצמה כמעט כל השאלות המשפטיות נמצאות תחת סמכות בתי דין הממשלה שמרותם חלה על כל התושבים – אלא משום שעל ידי תהליך זה מנעו בעד איחוד תושבי המושבה והבטיחו שהם יישארו מחולקים. אבל מדינת ישראל אין לה שום מגמות כאלו. להיפך, היא מעוניינת לעזור לכל תושבי המדינה להתלכד לגוף אזרחי אחד. משום חופש המצפון עליה לעזור לכל אלה, הרוצים לסדר את חייהם על פי דתם, למצוא סיפוק לדרישתם, עד כמה שאין זה מתנגד לטובת המדינה כולה. אבל אותו חופש המצפון מחייב, שלא לאכוף את מי שהוא לבתי דין דתיים".322 הצעת החוקה של ד"ר פנחס כהן לא הייתה היחידה. ד"ר איתמר (איזמר) פרוינד – משפטן היסטוריון ורב חשוב בגרמניה – כתב את הצעתו בגרמנית בכמה גרסאות. הצעתו של ד"ר שמואל רולבנט, איש מדע המדינה, נכתבה באנגלית וביטאה תפיסה סוציאל דמוקרטית מובהקת. הצעת החוקה של ד"ר ורנר פראושטטר (פראושטדטר) – משפטן שעסק בענייני הגירה בגרמניה – שילבה תפיסה קפיטליסטית בתפיסה סוציאליסטית. ד"ר משה ישי (ישיביץ), משפטן ואיש מפא"י, חיבר הצעת חוקה שהתאפיינה בהדגשה יתרה של חשיבות העבודה והאדם העובד. עוד ניסחו טיוטות וגרסאות לחוקה: זאב פלק – מרצה למשפטים ומומחה למשפט עברי, -פרופ' אשר ויטא, שהיה היועץ המשפטי של ועדת החוקה של מועצת המדינה הזמנית. ו"הצעת יסודות לחוקת המדינה" הוגשה על ידי "הוועדה ליסודות התחוקה של המדינה והשלטון המקומי של מפא"י" לוועדת החוקה של מועצת המדינה הזמנית.323
ג. הצעת החוקה של ד"ר יוחנן בדר
נראה שההצעה הליברלית ביותר נכתבה לבקשת בגין על ידי ד"ר יוחנן בדר, איש תנועת החרות. עוד בהכרזת המרד של האצ"ל בפיקודו של בגין (1.2.44) נכתב בלשון של תביעה:
321 שם, עמ’ 9 322 שם, עמ’ 26 323 שם, עמ’ 9. “עדה” היא תרגום של ה”מילט” העות’מאני.
94
פנחס כהן, עמ’ 14.