Page 97 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

הדת, או לתרום תרומות לאיגוד דתי שאינו משתייך אליו".333 ישראל כיום איננה מדינה דמוקרטית ליברלית, גם משום שאין לאזרחיה זכות להינשא בנישואין אזרחיים, אך לפי הצעת החוקה (22 (1)) "החוק יבטיח לכל אדם, שאינו משתייך לקהילה דתית, את האפשרות החוקית לבוא בברית הנישואין ולבטלם, עבודה הוגנת וכן דרך משפטית בכל העניינים הנוגעים למעמדו האישי".334 חופש הביטוי עומד בבסיסה של הדמוקרטיה הליברלית וזוכה בהצעה להתייחסות מפורטת – 24 (5) "לא יחקקו חוקים המגבילים את חופש הדעה והבעת הדעה, או המניחים אפשרות של הנהגת צנזורה, או המתנים יסוד או ניהול של בית דפוס... חנות שידור – בקבלת רישיון מאת השלטונות או במתן ערבות כספית".335 (רק ספרות ואמנות פורנוגרפיות הן יוצאות מכלל זה). ההגבלות על הפגנות ותהלוכות (כמו שנעשו בהפגנות בפתח תקווה נגד היועץ המשפטי לממשלה ובמקרים רבים אחרים-י.ב) הן בגדר פגיעה מהותית בליברליזם. הצעת החוקה מקדישה לסוגיה זו שני סעיפים (26, 27) המכילים 13 תת סעיפים. 26 (1) "האזרחים זכאים להתאסף יחד ולערוך אספות בצורה שקטה ללא נשק, תוך שמירה על דרך ארץ". 26 (2) "החוק יוכל להטיל איסור על עריכת כל אספה בקוטר של 200 מטר ממושבו של בית הנבחרים או בקוטר של 100 מטר ממעונה של ועדת בחירות ציבורית בשעת מילוי תפקידם". החוק אף רשאי לחייב אנשים העומדים להתכנס תחת הרקיע לצורך תהלוכה או הפגנה להודיע על כך שבוע מראש, "והרשות המוסמכת רשאית להטיל איסור על עריכת אסיפה או הפגנה כזו בשים לב לאי חוקיות של מטרותיה או לסכנה הנשקפת ממנה לביטחון הציבורי".336 הסיפא מחלישה את היסוד הליברלי, הן בשל הצורך להודיע מראש על הפעולה, הן עקב עילת "ביטחון הציבור" שבפועל מאפשרת לפרובוקטורים שמנגד להביא לביטול האירוע. לפני מספר שנים עלתה מהמחאה האזרחית כנגד שלטון נתניהו תביעה להנהגת דמוקרטיה ישירה תוך הנהגת משאלי – עם, לעיתים בהתבסס על המודל השווייצרי. ברם בחוקה שכתב בדר יש הצעה מתקדמת עוד יותר, תחת הכותרת "חופש הקובלנא" (סעיף 29) נכתב: (1) "כל תושב של הארץ זכאי לפנות אל בית הנבחרים או אל חבריו, אל הממשלה ועל הרשויות המוסמכות ולהגיש לפניהם תלונות או הצעות. (2) גם מספר בני אדם ביחד, יוכלו להשתמש בזכות זו של הגשת קובלנא. (3). החוק יטיל עונשים על כל המפריע את השימוע בפועל בזכות זו".337 (ההצעה אינה מטילה חובת עשייה על מקבל הקובלנא). סעיף 31 (1) "משלים" את סעיף 29, ויחד הם חיוניים לקיומו של ִמנהל ציבורי תקין וביכולת לתקן עוולות הצצות בו – "פקיד או מוסד של המדינה, של רשות מקומית או של כל גוף ציבורי, אשר יפגע – מדעת או שלא מדעת או מתוך רשלנות, על ידי עשית מעשה או אי עשייתו – בחירותו או בזכותו המובטחת של אדם, בניגוד להוראות החוקה, יהיה אחראי לכך על ידי החוק האזרחי והפלילי".338 לנוכח חקיקת החירום מתוקף "מצב חירום" שנותרה בתוקפה עוד מתקופת המנדט, ראוי לקרוא את
333 שם, עמ’ 6. 334 שם, עמ’ 7. 335 שם, עמ’ 8. 336 שם, עמ’ 9.
337 סעיף 26 (4), שם. 338 שם, עמ’ 10.
97