Page 98 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023
P. 98
הסעיף העוסק בזכויות האזרח בשעת חירום שאף קובע מהי באמת שעת חירום: "בשעת סכנה בלתי אמצעית לקיומה של המדינה, עקב פלישת זרים ופעולות צבאיות, או עקב התקוממות המונית מזוינת, ובמסגרת הצרכים החברתיים הכרוכים בהן – מותר לקבוע על ידי החוק הגבלה של זכויות האזרחים הכלולות בסעיפים... או של אחדות מהן, לפרק זמן הקבוע בו שלא יעלה על לשנה".339 עמוק בתוך
החוקה מסתתר סעיף חשוב ומהפכני340: (1) "זכאי אדם להתנגד בפועל לדיכוי ולעריצות, ולהתגונן, כפי הצורך, מפני כל התנקשות בלתי חוקית בחייו,בשלמותגופו,בכבודואובקנינו";וכאןבאהמהפכהחוקתיתשלממש–(2)"ִחללההרשות את זכויות האדם והאזרח, וגם הערובות החוקתיות חדלו למעשה מלהיות למגן לו, יהא המרד לזכות ולחובה לעם ולכל חלק בקרב העם".341 מעבר לתפיסה הדמוקרטית ליברלית של החוקה, ראוי לציין גם את גישתה הרפובליקאית, הנעדרת ממשטר ישראל, האתנוקרטי והיות הדמוקרטיה פורמלית ולא מהותית: פרק ד – "חובות האדם והאזרח" – כולל שני סעיפים מפורטים – 56 ו־57. 56 (1) "כל אדם במדינת ישראל חייב לכבד ולשמור את חוקתה ואת החוקים המחייבים בה, וכן לקיים בתום לבב את חובותיו כלפי הציבור". 56 (2) "כל המשתמש בזכויותיו חייב בשמירת הסייגים הנדרשים על ידי ההתחשבות בזכויות הזולת, ולשמור את דרישות המוסר, הסדר הציבורי וטובת הכלל, במסגרת החברה הדמוקרטית". 56 (3) "כל האזרחים נושאים באורח סולידרי וביחד, במעמסות הכרוכות בסכנות שבאסונות הטבע". 56 (4) "כל אדם חייב, בגבולות החוקים, להשתתף במעמסות הציבוריות כפי יכולתו. שיטת המיסים תהא מיוסדת במידה הנאותה על עקרון פרוגרסיביות". שיא התפיסה הרפובליקאית מצוי בסעיף 57, הגורס: (1) "הנאמנות למולדת וההגנה עליה – הקדושות בחובותיו של כל אזרח"342 "חוק הלאום" מ־2018 – אשר מעגן את האנומליות של ישראל כמדינת לאום אתנית כשהדת איננה נפרדת מהלאום – נחקק על ידי חברי כנסת הלוקים בהבנת מושג מרכזי כמו "ריבונות". פרק ה' בחוקה מוקדש למושג זה. בסעיף 59 (2) מצוין במפורש: "מדינת ישראל היא רפובליקה ריבונית, עצמאית, דמוקרטית המיוסדת על הצדק החברתי". הוויכוח על מעמד השפה הערבית מוכרע על ידי בדר בפסקה זו: "לשון מדינת ישראל היא הלשון העברית. תובטח האפשרות להשתמש בלשון הערבית, בעל פה ובכתב, בבית הנבחרים, בבית המשפט, בפני הרשות המבצעת והפקידות הממשלתית, וכן תוך השימוש בזכויות האזרח ותוך קיום חובות האזרח". (פרק ה', סעיף 59 (6)). ראוי ששלמה אהרונסון (ז"ל), ניר קידר ואבי בראלי – המייחסים ל"ממלכתיות" של בן גוריון משמעות רפובליקנית – יעיינו בסעיף 60 המפרט מהי תפיסה זו באמת: "(1) הריבונות הממלכתית קנויה לעם. (2) העם מפעיל את ריבונותו, אם באורח בלתי אמצעי ואם על ידי נציגיו הנבחרים, באופן ובגבולות הקבועים בחוקה זו ובהתאם לציווי טובת הכלל. (3) כל הרשויות שבמשטר, ובפרט הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת, מקורן מהעם".343
339 שם, עמ’ 11. 340 שם, שם. 341 שם, שם. 342 שם, עמ’ 19. 343 שם, עמ’ 20.
98