Page 52 - 1943 הילל קוק

מדברים על הגלות. לעם היהודי אין מושג על מהות הריבונות. הם מדברים על מדינה, לא על אומה. מדינה היא מכשיר של העם. הכול מבולבל כי הם לא שחררו את האדם. אני מרגיש כיהודי משוחרר, אני ישראלי כי אני רוצה להיות ישראלי. אבל אין הגדרה בחוק: מדינת ישראל, אומת הישראלים, אינה באמת כזאת. הם לקחו את הייחודיות היהודית, את הטוב והרע, את השלילי והחיובי, ובלבלו אותם. הייחודיות היהודית לא באה מבחירה. מיעוט לא רצה; רוב גדול נותר יהודי. חלק מאלה שנותרו יהודים חיו בגטו, וחלק מהיהודים חיו בקרב אומות אחרות במעמד משפטי של שוויון או אי-שוויון. הציונות היתה אמורה ליישב את הבעיה הפיזית של יהודים שלא רצו להישאר במזרח אירופה. נכון להיום, האומה היהודית נמנעת מלבחון את האירוע העצום שקרה ליהודים שהיה צורך להציל במהלך השואה, אבל הושמדו תחת זאת. הציונות היתה תנועה מדינית לפתרון בעיות של עם שהיה לו צורך פיזי להינצל, כמו האירים הרעבים
שבאו בספינות לאמריקה בתקופת הרעב הגדול.
אין לישראל יסודות כי איש לא טרח לתכנן ולקשר בין מעשיות למיסטיקה. הציונות נותרה תנועה אידיאולוגית, מנותקת מהמציאות, שיוצרת מציאות משל עצמה – כמו הקומוניזם הרוסי שהיה אמור לשחרר את האדם אבל הפך אותו לעבד. אני ישראלי, אני יהודי, תושב ישראל – המילה "ישראלי" היא שקר גמור... לדוגמה, מוחמד מיפו, הגטו המלוכלך שבו הוא חי, היכן שלא סללו שום כביש במשך 32 שנה, והדבר אינו מפריע לליברלים המפרסמים מאמרים בעודם יושבים במסעדה ממש מחוץ לגטו, שלושים מטרים משכונת העוני המלוכלכת. איש לא עשה שום דבר פרקטי, ומוחמד זה הוא אזרח ישראלי בדיוק כמוני. איש אינו מתייחס לכך שבאומה הישראלית אין הגדרת לאומיות הישראלית. בהכרזת העצמאות בן גוריון הבטיח בחירות ואסיפה מכוננת שתכתוב חוקה שתבטיח זכויות שוות לכל האזרחים למרות הבדלים דתיים. אז הם באו לכפרים ערביים, שחיו תחת ממשל צבאי, ממשל צבאי קשוח למדי מחמת המלחמה, ואמרו להם שהם אזרחי ישראל, ונתנו להם תעודות זהות ישראליות. לא הציעו להם אופציה להיות אזרחי ישראל, ולא דרשו מהם בתמורה מחויבות לנאמנות. הם באו לאנשים שנוצחו והפכו אותם לאזרחים. בשנת 1966 שוחחתי עם בן גוריון ושאלתי אותו אם היה מקום בישראל שבו ישבו שלושה אנשים לפענח את סוגיית הלאומיות המורכבת; מעולם לא היה דבר כזה. באסיפה המכוננת הצעתי חוק שתהיה למדינת ישראל שפה אחת – הם השליכו את ההצעה לפח הזבל. מה שנותר הוא מה שהיה לנו תחת שלטון בריטי, הערבית היא שפה רשמית: מבחינה מעשית, כולם יודעים עד כמה היא רשמית. היחס אל יהודים שחיים מחוץ לישראל – אין שום דיון רציני על כך. עצם קיום ישראל אומר שהיא אינה דומה למדינה נורמלית, כמכשיר מנהלי של עמה. אנו מנסים להפנים בלי מחשבה רבה את הפיזור החריג שנכפה עלינו במשך 2,000 שנים: לכאורה שוחררנו, אבל לדעתי הפרט אינו חופשי. אני מגדיר את עצמי כישראלי, אני ישראלי ואני רוצה להיות ישראלי. באירופה פותח מושג המקשר בין אזרחות ללאומיות. קשה מאוד להסביר לאמריקנים את ההבדל בין אזרחות ללאומיות. בכנסת הצבעתי בעד חוק השבות. לא קלטתי שהם הולכים לעשות ממנו, או להשוות אותו לעשרת הדברות. מנקודת מבט של זהות
לאומית, אני יהודי, תושב ישראל, וקיסינג'ר הוא יהודי, תושב ארה"ב. 50