Page 77 - 1943 הילל קוק

בשנים האחרונות, טבח יהודי אירופה בידי הגרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה הפך לדיבוק השולט במוחות יהודים וגויים כאחד. עבור הניצולים שחיו את הזוועות, השואה לא חדלה מעולם להיות זיכרון טראומטי. עם זאת, עד לאחרונה רובם שתקו בנוגע למה שעבר עליהם. כי איך יכלו להסביר את מה שאינו ניתן להבאיר? אבל לאחרונה, כמויות חומר עצומות על השואה בסרטים, זיכרונות, תערוכות וועדות נחשפות ללא הרף, ונועדו להביע אהדה, לזכור
ולהסביר את הטבח ההמוני.
מרד גטו ורשה באפריל 1943 היווה ומהווה מאז התרחשותו אירוע בעל חשיבות היסטורית, אף שלמעט היסטוריון ישראלי אחד, איש כנראה לא חשב לשאול כמה אנשים לחמו בפועל בוורשה, מה היתה תוצאת המרד, וכמה חיים ניצלו הודות לו.72 הסמליות של מרד גטו ורשה הפכה להיות חשובה יותר מהאירוע עצמו – זאת בוודאי כמענה לתפיסה השגויה שתיארה את הקורבנות
כ"צאן לטבח."
על רקע זה התפתחו תפיסות ורעיונות על השואה בנוגע לתפקיד שמילאו בה הגרמנים מצד אחד ובעלות הברית מצד שני, בנוגע לחיי יהודים. בשעה שהגרמנים עשו את העבודה המלוכלכת, בעלות הברית עמדו מהצד והגיבו בקושי. שאלת ה"למה" נותרה במקומה. לכן הוגים בני זמננו העוסקים בהישרדות יהודית מביאים בחשבון שהעולם רצה במות היהודים, וכתוצאה מכך לא היו ליהודים בעלי ברית מדיניים, מצב הנמשך עד ימינו.73 המרחיקים לכת טוענים אפילו שהשואה יכולה להתחולל שוב, אף שבסיס טיעוניהם אינו ברור. סיסמאות "לעולם לא שוב" מופרחות שוב ושוב מפי פוליטיקאים ומנהיגים ישראלים, ומהוות עדות לכך שהשפעת השואה ממלאת תפקיד מרכזי בעיצוב הסולידריות הישראלית, באיחוד יהודים באמצעות פחדיהם, ומחשבותיהם על אודות עבר, הווה ועתיד. כל זאת לנוכח מיעוט מחקר יסודי שנערך להסבר
תופעת השואה במונחים שאינם רגשיים.
בישראל השואה שזורה בחיי היומיום. ראשית, היא משמשת כל העת בסיס השוואה לאש"ף התומך בהשמדת כל הישראלים. היום, 2012, ההשוואה מתייחסת לחמאס ברצועת עזה. מוזיאון יד ושם לזכר שישה מיליון היהודים קורבנות השנה הפך למקום ביקור חובה למבקרים ולתיירים מחוץ לישראל ומתוכה, ומדינאים זרים המבקרים בישראל נלקחים לביקור בו. נראה שרווחים מדיניים שטחיים מבוקשים באמצעות שימוש בשואה כדוגמה למה שיהודים או ישראלים יכולים לצפות מהעולם. (למרבה האירוניה, יש לומר שהנהגת הישוב היהודי בפלשתינה עשתה מעט מאוד במהלך השואה להצלת יהודי אירופה. ואם הם נקטו פעולה, הם עשו זאת בהתאם
לקווי האידיאולוגיה הציונית). המסקנה המדינית המעשית היא שאם חילול קודש כזה הורשה
72 הציונות הפוסט-אוגנדית במשבר השואה : מחקר על גורמי משגיה של התנועה הציונית בשנים 1938-1945, שבתאי ב. בית-צבי. הוצאת ברונפמן. 73 ראה מאמרי “אושוויץ, שוויץ, ומודיעין במלחמת העולם השנייה”
https//:laurencejarvikonline.blogspot.com/2012/01/auschwitz-switzerland-and-world-war-ii. html
הלך הרוח של השואה
75