Page 79 - 1943 הילל קוק

זאת הוועידה לא הגיעה לשום מסקנות על השאלות שעלו בה. מאמר שפרסמה לוסי ס. דוידוביץ' באפריל 1982 בניו יורק מגזין על תפקיד מנהיגי יהדות ארה"ב נראה כהמשך הוויכוח מנובמבר 1981. המאמר הוא ביסודו פולמוס, וגם טיוח מעשי הנהגת יהודי ארה"ב. היא מתארת את המנהיגים כמי שכל זמנם היה מוקדש להצלת חיי יהודים. לא כך היה. די בקריאת עיתונות יהודית מימי המלחמה לראות בקלות היכן וכיצד כילו המנהיגים היהודים את זמנם. עיון קצר מגלה שהם עסקו בכל מיני סוגיות: מאבקים בקהילה, שאיפות ציוניות, ביקורים בארצות אחרות, סיורים בארה"ב, וכולי. אם, כפי שדוידוביץ' טוענת, המנהיגים היהודים היו עסוקים מעל הראש בהצלת יהודים, מדוע כמה ארגונים יהודיים אינם מאפשרים לחוקרים לחקור את
תיעוד פעילויותיהם?
אף ש"השפעת השואה שינתה מהפכנית את החוויה היהודית ואת הגותה,"75 עדיין לא ברור להיכן תוליך אותנו מהפכת שואה זאת. כי היא גורמת ליהודים להרגיש חסרי אונים, ולהאמין כי בסופו של דבר אין לנו בעלי ברית ואנו יכולים לסמוך על ולבטוח רק בעצמנו. כתוצאה מכך, אנו יוצרים קוד מוסרי משל עצמנו להבטחת הישרדותנו, אבל במקום זאת הוא מוביל אותנו לריק
היכול רק לבודד אותנו ולהביא לחורבננו החברתי, מדיני ופסיכולוגי.
לשם הבנת השואה, אם הסבר מלא יתאפשר אי-פעם, יהיו צורך לכלול בניתוח הכולל סוגיות כגון התנהגות ההנהגה היהודית בפלשתינה, בריטניה, ארה"ב ושוויץ. אנו, יהודים החיים בעידן שאחרי השואה חייבים להעריך את ערכינו ותפיסותינו בנוגע לאירוע זה כדי שלא ניכשל שוב במילוי חלקנו במאמץ להצלת אלה שיש להצילם; כדי שלא ננצל זאת באופן שיחריב את היסודות
המוסריים שעליהם נבנה מאבקנו להישרדות במשך מאות שנים.
75 Walter S. Wurzburger, “The State of Orthodoxy” in Tradition (Vol. 20, No.1 (Spring 1982), p. .)3
77