Page 81 - 1943 הילל קוק

מוסקבה כמי שמתעל את מדיניות בריטניה לתועלת ברית המועצות. הוא היה למשל בעמדה לפעול נגד גרמנים מתנגדי היטלר (בפרט בצבא ובמודיעין הגרמניים) במאמציהם לסלק את היטלר ולהגיע לשלום נפרד עם בעלות הברית המערביות. הסדר כזה היה מאפשר למשטר גרמני חדש להפנות את כל תשומת לבו לכיבוש בריה"מ, או, מאוחר יותר, להרחיק את צבאו של סטלין ממרכז אירופה. מטבע הדברים, פילבי עשה כמיטב יכולתו לערער את האמון בגישושי השלום שנשלחו על ידי גורמים מתנגדי היטלר אלה. הוא ועמיתיו הקומוניסטים המפוזרים בממשלת הוד מלכותה היו מעוניינים בניצחון בריטניה פחות מכפי שהתעניינו בשיפור מצבה של בריה"מ
אחרי המלחמה.
ד"ר גרהרט ריגנר היה נציג הקונגרס היהודי העולמי בשווייץ בתקופת מלחמת העולם השנייה. כתוצאה ממה שהוא טוען, רבים מאמינים שהוא היה האדם שפגש אחד ממתנגדי המשטר הגרמנים שמסר לו פרטים על הטבח המתמשך ביהדות אירופה. היה זה בסופו של דבר ד"ר ריגנר ששיגר את עדות המודיע לארה"ב, וכפה על הממשל האמריקני להכיר בעובדות השואה. כתוצאה מעדות זאת, הנהגת יהודי אמריקה דורבנה לבקש פגישה עם הנשיא רוזבלט. הנשיא הזמין את כל הנהגת יהדות ארה"ב אל הבית הלבן, הפעם האחת שבה התקיימה פגישה כזאת במהלך המלחמה. בגיליון אוגוסט/ספטמבר 1980 של המגזין היהודי מידסטרים פרסמתי מאמר שנכללו בו דברים שכתב על פגישה זאת אדולף הלד, נשיא ועד העבודה היהודי. דברי הלד הם המקור היחיד נכון לעכשיו המתאר את האירוע. לרוע המזל, רוזבלט, למעט הבעת אהדה מילולית, לא נקט כמעט שום צעדים להצלת יהודים. בהמשך מחקרי גיליתי שד"ר ריגנר לא יכול היה להיות האדם שפגש אישית איזה מודיע גרמני במלחמת העולם השנייה, כי חסרו לו בעליל תעצומות הנפש והתבונה הנחוצות ליטול על עצמו את האחריות הכרוכה בתפקיד כזה; למעשה לא הוא פגש את המודיעים הגרמנים. סוגיית המודיעים הגרמנים על טבח יהדות אירופה היא
מורכבת מאוד, ומיד אציג כמה מהיבטיה.78
במהלך מחקרי להבנת השואה, פגשתי חוקר ישראלי, שבתאי בית צבי, שבראשית שנות השבעים כתב ספר על ההנהגה הציונית ותגובתה לשואה.79 היות שלא הצליח למצוא מו"ל שייאות להוציא את ספרו, בית צבי הוציא אותו ב-1977 בהוצאה עצמית. כפי שחזינו הספר עורר הרמת גבות, וכמה מאמרים התפרסמו עליו בעיתונים ישראליים, ביסודו של דבר הוא נתקל בקיר אטום. בסופו של דבר בית-צבי שכנע את פרופסור יהודה באור מהאוניברסיטה העברית בירושלים לארגן סמינר שנתי בנושא תגובת ההנהגה הציונית לשואה. אבל מסקנותיו של בית-צבי זכו לביקורת וזלזול מטעם ממסד מחקר השואה הישראלי שהיה שקוע בפוליטיקה שלו. כיום כמה
היסטוריונים מסכימים עם מסקנות בית-צבי על ההנהגה הציונית. במאמר שכתבתי בראשית
שנות השמונים על ההנהגה הציונית האמריקנית במהלך השואה, מסקנותיי היו דומות; האידיאולוגיה הציונית של בניין מדינה, היתה כה מכרעת עבורם עד שלא נותר מקום לחשיבה
78 ראה גם
My “Letter to the Editor” in Commentary (Vol. 77, Number 1, January 1984)
79 הציונות הפוסט-אוגנדית במשבר השואה: מחקר על גורמי משגיה של התנועה הציונית בשנים 1938-1945, שבתאי ב. בית-צבי. הוצאת ברונפמן.
79