Page 100 - על סיפורים ואנשים 4.8.23
P. 100
52 קסם
זה החל כעוד יום רגיל בספרייה. רינה מבקשת להאריך ספר שאת שמו היא לא זוכרת, "משהו של סטפן צוויג"... ענת שעומדת אחריה, נכנסת לשיחה, "בדיוק הזמנתי ספר של צוויג". אני בודקת במחשב. הספר להארכה הוא,'קוצר רוחו של הלב'. לא ניתן להאריך את זמן ההשאלה כי, הוא מוזמן לענת. באחד הימים כשהספרייה הייתה סגורה באופן חד פעמי לרגל פעילות הצוות, תיבת ההחזרות הממוקמת ליד לדלת עלתה על גדותיה והספרים גלשו החוצה. יכול מאוד להיות שמישהו שלח יד ושלף כמה ספרים. לדאבוננו זה כבר אירע בעבר. מספר ימים אחר כך הגיעה קוראת מאוכזבת. לדבריה הכניסה באותו יום נמהר את הספר 'יש ילדים זיג זג' לתיבת ההחזרות, והיא גם זוכרת שזו הייתה גדושה עד אפס מקום, ויתכן מאוד שכזה היה גם גורלו המר של הספר החוזר. לפני על השולחן ערימת ספרים שנתרמו זה עתה, ובראש הערימה, ניחשתם נכון, 'יש ילדים זיג זג'. אחת הפעולות הלא משמחות שאנו נאלצים לבצע בספרייה היא, ביטול כרטיס קורא למי שאחר למעלה מ-3 שנים בהחזרת ספרים, ולצערנו יש גם כאלה. כשכרטיס הקורא מתבטל, מתבטלים גם הספרים שברשותו. מבחינתנו הם אבודים. יש כאלו שאיננו מצטערים על אובדנם, בין אם הם עותקים נוספים או ספרים שאפשר בלעדיהם, אבל לעיתים אלו שכיות חמדה, או ספרים חשובים שאנו משתדלים לרכוש מחדש. ספרו של חניף קורישי, 'אוזני בסמוך ללבו' היה באותו יום מדובר אחד מאלו שנאלצנו לבטל. לא רב מכר, ממש לא מהמבוקשים, ובכלל ספר די ישן משנת 2006. דקות ספורות אחרי שביצעתי ביטול, קיבלתי תרומה של 3 ספרים. 'אוזני בסמוך ללבו', היה אחד מהשלושה. קורא הזמין את 'אדום החזה' מאת יו נסבו. הוא רק יצא מן הספרייה והגיע קורא שהחזיר את הספר. קמתי לרדוף אחרי המזמין והשגתי אותו במגרש החניה.
100
