Page 83 - על סיפורים ואנשים 4.8.23
P. 83
41 מן הצד השני של השולחן
אז מה אם אני יושבת מן הצד השני של השולחן? זה הופך אותי לברת- סמכא בענייני דיומא? אני ספרנית ומשתדלת ללמוד ולדעת על הספרים במחיצתם אני מבלה מחצית מימי, וכיוון שלעולם לא אקרא אפילו אחוזון זעיר ממה שמקיף אותי, אני מתעניינת ומבקשת לקבל משוב ותגובות מן הקוראים ובעזרת הידע שרכשתי אני מייעצת וממליצה לאלו המבקשים את עזרתי. אז מה אם אני יושבת מן העבר השני של השולחן? האם אני סמכות לענייני השעה? מסתבר שיש אנשים שבאופן אוטומטי מתייחסים למי שנמצא מן העבר השני של השולחן במידת כבוד או לשם דיוק הם מצפים לשמוע מה יש לו לומר בתור זה שמן העבר השני, ואז שוטחים את משנתם הפוליטית חברתית, או מתווכחים בלהט עם קורא שבמקרה נפל כפרי בשל לידם תוך שהם מלכסנים אלי מבט כמו לשאול לדעתי אותה הם בעצם ממש לא מעוניינים לשמוע, שכן כל מה שהם רוצים זה להשמיע. והאירועים והאסונות פוקדים אותנו בבהילות מטורפת. עוד זה יוצא וזה בא. ואנחנו כולנו עם של פרשנים וכל אחד אוחז לפחות בדעה אחת, וכל מקום טוב כדי לומר בו דברים ועל כורחך אתה נגרר לדיונים, שיחות פירושים והפרשות. אז מה אם אני יושבת בצדו השני של השולחן? נכון שאני ספרנית אבל גם לי יש דברים לומר. במשך 40 שבועות כתבתי בלוג 'על ספרים ואנשים'. הכתיבה קלחה והתכנים עמדו בתור להיכתב. ואז יום אחד יבש המעיין, וחדלתי. וראה זה פלא, איש לא הגיב. אבקש את סליחתם של השניים שכן שאלו מה קרה. עבר זמן. גיליתי ששוב יש לי מה לומר, ולכן גם 2 קוראים הם סיבה מספקת לחזור ולכתוב.
83
