Page 16 - Hatzvi 1039
P. 16

‫עיתון הצבי‬                                                        ‫תרבות‬

                                            ‫ערד קו מרחב ‪ -‬תערוכה אדריכלית חדשה בערד ‪19.3.2020 – 31.12.2019‬‬

                                            ‫המרכז לאמנות עכשווית בערד | אירוע פתיחה שישי ‪3.1.20‬‬

                                            ‫אוצרת‪ :‬מיכל תאומי סלע | ייעוץ מוזיאלי‪ :‬גלית גאון | ייעוץ אקדמי‪ :‬ד"ר אדר' הדס שדר | עיצוב התערוכה‪ :‬סטודיו קובי פרנקו‬

                                            ‫ערד היא עיר ייחודית בנוף האדריכלי הישראלי‪ .‬בשנת ‪ 1961‬הגיע צוות מתכננים נוגעים במגוון סוגיות ‪ -‬אסתטיות‪ ,‬פוליטיות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬גאוגרפיות ואקולוגיות‬

                                            ‫שישבו במקום‪ ,‬למדו אותו‪ ,‬חיו וחלמו את העיר שתקום בו‪ .‬עקרונות התכנון העולות מהמרחב בו פועל המרכז‪.‬‬

                                            ‫האדריכלי בערד מתייחסים לאקלים‪ ,‬לערכים לאומיים של מיזוג גלויות המרכז משתרע על פני שטח כולל של ‪ 300‬מ"ר‪ ,‬וכולל גלריה לאמנות עכשווית‬

                                            ‫והפרחת השממה ולתכנון עירוני ליניארי חדשני לאותה תקופה‪ ,‬שמסתמך המציגה אמנות ישראלית ובינלאומית; תכנית שהות אמן בינ"ל "אמנות‬

                                            ‫אדריכלות ערד" שמהווה חממה פעילה לאמנות ותרבות; מחלקה חינוכית‬      ‫על תקדימים בינלאומיים לערים ליניאריות בעולם‪.‬‬

                                            ‫התערוכה "ערד_קו_מרחב" בנויה משני רבדים; הראשון עוסק בעקרונות הכוללת סיורים מודרכים בתערוכות; סדנאות אמנות וסיורים מודרכים‬

                                            ‫התכנון האדריכלי הליניארי של ערד‪ ,‬שיוצגו על גבי מפת ענק של העיר במסלולים אמנותיים בעיר ‪ -‬חצרות אמנים‪ ,‬רובע האמנים‪ ,‬בתים פתוחים‬

                                            ‫בשחור לבן‪ ,‬שתפרש לרגלי המבקרים מהכניסה לגלריה‪ ,‬מתוכה יצמחו ועוד‪ .‬בנוסף מתקיימים במרכז הפנינגים אמנותיים לכל המשפחה‪.‬‬

‫מתנדב אחד לשבוע‬                                                                                           ‫ויעלו עקרונות התכנון ההיסטורי‪ .‬הרובד השני בתערוכה בוחן את מערכת‬

 ‫בר אלוש‪-‬נחמיאס‬                             ‫היחסים בין האדריכלות והאנשים שחיים בה‪ ,‬דרך עבודות אמנות צבעוניות אירוע פתיחה‪ 11:00 3.1.2020 :‬פתיחה בגלריה ‪ 12:00‬סיור אדריכלי בעיר‬
‫מתנדבת בגן‪-‬ילדים‪.‬‬
                                                                          ‫ומלאות חיים שיעטפו את המהלך האדריכלי‪ .‬ההליכה בתערוכה תאפשר הליניארית‬
          ‫"אני בת ‪ ,13‬ולומדת בכיתה ח'‪.‬‬
‫בבית הספר שלנו פועלת תוכנית "פותחים‬         ‫שיטוט חווייתי בין תפיסת התכנון הליניארי והמציאות המתקיימת בחיי העיר‪ ,‬אירועים נוספים יפורסמו‬
‫עתיד" ‪ -‬זו קבוצה בה אנו נפגשים באופן קבוע‪,‬‬
‫בקבוצה אנו יכולים להיות פתוחים ולשתף‪,‬‬       ‫ותציע מבט רב שכבתי‪ ,‬מבעד לעיניהם של יוצרים מקומיים המאתגרים את בדף הפייסבוק של המרכז‬
‫ונחמד להיות בה‪ .‬את הקבוצה מפעילות‬
‫בתאל ואורטל מבית הספר‪ .‬אנחנו מאמינים‬        ‫המרחב המוכר ויוצרים המביטים בעיר מבחוץ שמפרקים ומרכיבים מחדש לאמנות עכשווית בערד‬
‫שהקבוצה לא רק נותנת לנו‪ ,‬אלא גם אנחנו‬
‫יכולים לתת‪ ,‬ולכן אנו יוצאים להתנדבויות‪.‬‬     ‫המרכז לאמנות עכשווית‬                                                                                                                   ‫את המרקם העירוני‪.‬‬
‫אני מתנדבת בגן ילדים‪ ,‬ובכל יום שני‬
‫בצהריים אני מגיעה עם החברות אל הגן‪.‬‬         ‫בתערוכה יוצגו עבודות הסורגים של ציבי גבע‪ ,‬ווידאו ארט "בבל" של חיימי בערד‪ ,‬בן יאיר ‪ ,28‬מתנ"ס‬
‫אנחנו משחקות עם הילדים‪ ,‬מפעילות אותם‪,‬‬
‫ומנסות לאט לאט ליצור איתם קשר‪ .‬יש ילדים‬     ‫פניכל‪ ,‬מיצב משולב וידאו שיצרה האמנית מרב קמל בתכנית שהות האמן ערד קומה א'‬
‫שכבר מחכים לנו בימי שני וזה מאוד משמח‪.‬‬
                                            ‫שעות פתיחה‪ :‬רביעי וחמישי‬                                          ‫של המרכז‪ ,‬וכן צילומים של סשה פליט וגלעד בר שלו‪.‬‬
‫אני מחכה כל שבוע ליום שני‪ ,‬ומתרגשת‬
‫לקראת ההתנדבות בגן‪ ,‬אני שמחה להגיע‬          ‫בתערוכה משולב המבט המקומי של אמנים מערד עצמה ‪ -‬ובהם הצלמים ‪16:00-20:00 / 9:00-13:00‬‬
‫ולהיות עם הילדים‪ ,‬להרגיש שאני עוזרת‬
‫לצוות הגן‪ ,‬ובעיקר נותנת תחושה לילדים‬        ‫דורון אורגיל‪ ,‬ענת רסקין ויהושע שמש‪ ,‬והציירים תמר רודד שבתאי‪ ,‬יולה שבת ‪11:00-14:00‬‬
‫שיש כאן עוד מבוגר בשבילם‪ -‬אבל לא מבוגר‬
                                                                                                              ‫קוריטני‪ ,‬רוזי זילברשטיין‪ ,‬אולג ברגמן ומרים לוין‪.‬‬
            ‫מידי‪ ,‬אלא קצת ילד‪ -‬כמוהם‪.‬‬
                                                                                                          ‫חלק נוסף של התערוכה יוצג מחוץ לגלריה‪ ,‬בעיר עצמה‪ .‬לאורך רחוב חן‪,‬‬
‫אני אוהבת מאוד להתנדב ובכל הזדמנות שיש‬
‫אני נהנית לתרום‪ .‬תודה לבתאל מתוכנית‬                                                                       ‫יומחשו מוקדי עניין אדריכליים ועקרונות תכנון לכדי מסלול סיור עירוני משולט‪,‬‬
‫"פותחים עתיד" שנותנת לנו אפשרויות‬
‫לתרום ולתת מעצמנו ולעשות טוב לאחרים‪.‬‬                                                                          ‫בשילוב תכנית חינוך עשירה ופעילויות רבות לקהל הרחב‪.‬‬

                ‫רוצים גם להתנדב בעיר?‬                                                                     ‫המרכז לאמנות עכשווית בערד מעמיק את פעילותה המתמשכת של העיר‬
                ‫צרו קשר‪.050-7796282 -‬‬
‫חננאל מגד‪ .‬יחידת ההתנדבות העירונית‪-‬‬                                                                       ‫ערד בתרבות ובאמנות בישראל‪ .‬התכנים והפעילויות בהם עוסק המרכז‬

                             ‫עריית ערד‪.‬‬     ‫חיים ֵּב ֵצל העימות‬                                               ‫דוד יששכרי‬

                                            ‫בשנתיים האחרונות מתחלקת אוכלוסיית ישראל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לשני סוגי אוכלוסיות‪ .‬אלו )הרוב( שחיים בשקט ובביטחון יחסי‪ ,‬ואלו החיים בפחד‬

                                            ‫ומתיחות יום‪-‬יומיים‪ ,‬והכוונה לתושבי "עוטף עזה"‪ .‬הספר שלפנינו עוסק כמובן באוכלוסייה מהסוג השני‪ ,‬אשר אנו שומעים עליה במיוחד כאשר‬

                                            ‫יש אירוע בטחוני מסוג זה או אחר‪ ,‬למשל ירי טילים‪ ,‬פצמ"רים )פצצות מרגמה(‪ ,‬הפגנות על הגדר‪ ,‬ניסיונות חדירה ועוד‪ .‬יש כאן ניסיון עמוק ורציני‬

                                                                          ‫להבין את קשיהם של תושבי "עוטף עזה" כפי שהם מכונים‪.‬‬

                                            ‫בהזדמנות זו המחבר ניכנס לתיאור חייהם של המתיישבים מרוב האספקטים של החיים בעוטף‪ ,‬שהם בעיקרם חיים בקיבוצים במושבים ובעיירות‬

                                            ‫בעיקר שדרות‪ .‬הוא מצטט תושבים אופייניים בכל ישוב וישוב‪ .‬האזור הזה ידוע סבל במשך שנים רבות החיל מיסוד הישובים‪ ,‬עם תקופות שקט יחסי‬

                                                                          ‫אשר בימינו הן נראות כחלום רחוק והעתיד לוטה בערפל‪.‬‬

                                            ‫יש משפחות שהן בעלות שלושה דורות‪ ,‬החל מדור הסבים שעלה על הקרקע בשנות הארבעים במאה הקודמת‪ ,‬דרך דור ההורים משנות החמישים‪-‬‬

                                            ‫שבעים של המאה הנ"ל כולל עליתם ארצה בדרך כלל משיקולים ציוניים‪ ,‬ואמונה דתית בחלקם‪ .‬עד לדור הילדים עד לגיל ‪ ,18‬שהם הסובלים ביותר‪,‬‬

                                            ‫מכוון‪ ,‬שבניגוד לדור ההורים או הסבים הם לא ערכו שום שיקול רצוני לחיות שם‪ ,‬ותהליכי התבגרותם תחת אש קשיים ותסביכים מעציבים וקשים‪.‬‬

                                            ‫כך המחבר עבר ישוב שמע ורשם נציגים של המתיישבים מדורות שונים‪ .‬חלק מהעדויות הללו מרגשות ומזעזעות‪ ,‬אשר לא יכולות להשאיר את‬

                                                                                                              ‫הקורא אדיש‪.‬‬

                                            ‫בין פרקי הספר נכללים סיפורי הישובים הבאים‪ :‬ארז‪ ,‬אור הנר‪ ,‬בארי‪ ,‬גבים‪ ,‬זיקים‪ ,‬כיסופים‪ ,‬כפר מימון‪ ,‬כפר עזה‪ ,‬כרם שלום‪ ,‬מגן‪ ,‬מפלסים‪ ,‬נחל‬

                                            ‫עוז‪ ,‬נירים‪ ,‬ניר עוז‪ ,‬ניר עם‪ ,‬נתיב העשרה‪ ,‬סעד‪ ,‬עין השלושה‪ ,‬עלומים‪ ,‬צאלים‪ ,‬רעים‪ ,‬שדה ניצן‪ ,‬וכמובן שדרות‪.‬‬

                                            ‫לדעתי חסרה מאוד בספר מפה מפורטת של מיקומי הישובים‪ .‬ולעומת זאת הספר כתוב ומסוגנן באופן מאוד עניני‪ .‬מכוון שהוא מתאר מציאות‬

                                                                                                          ‫אמיתית בהווה הוא גם מרתק ומרגש‪.‬‬

                                                                          ‫מומלץ מאוד לכל ישראלי היכן שהוא‪.‬‬

                                            ‫מאפס למאה ‪ /‬סיפורו של צוות ביחידה ‪669‬‬
                                                                                                                                                                                  ‫דוד יששכרי‬
                                                                     ‫זהו למעשה סיפורו של נער מאמין שחלם להיות לוחם‪ ,‬ולא סתם לוחם‪ ,‬אלא ביחידת העילית המובחרת ‪ 669‬המיועדת לחילוץ לוחמים ובעיקר טייסים שנטשו מעבר‬
                                                                     ‫לקווי האויב‪ .‬מסלול ההכשרה של לוחם שכזה )לפי הספר הנדון אשר קיבל את אישור הצנזורה( אורך כשנה וחצי וזה מעיד על הקשיים הפיזיים והנפשיים העומדים‬
                                                                     ‫בפני הלוחם המוכשר והמאומן‪ .‬כמובן מתוארים בפרוט רב האימונים הללו‪ .‬במקרה או שלא במקרה רצוף בזאת כאן‪ ,‬סקירה של ספר מאת לוחם הקומנדו האמריאי‬
                                                                     ‫מיחידת "אריות הים" )‪ ( SEALS‬אשר כתב גם הוא ספר זכרונות מפרקי הכשרתו ואימונו ולהשוות בינהם‪") ,‬לא גיבור“(‪ .‬שניהם מסכימים כי הקושי העיקרי הוא‬
                                                                     ‫מנטלי שעיקרו לפעול בבטחון ולא לאבד את הראש גם במצבי אי ודאות וחוסר בהירות‪ .‬לקראת סיום ההכשרה עוברים הלוחמים לקורסים מקצועיים והמחבר‬
                                                                                                                                    ‫נישלח לקורס פאראמדקים כך הוכשר לתפקידו הכפול לוחם‪-‬פאראמדיק‪.‬‬
                                                                     ‫בכל פרק בספר מתאר המחבר פרק אחד בשלבי הכשרתו המיגעים ושל האינטראקציות שלו עם חבריו בצוות‪ .‬בשפה חיה וברורה הוא עובר פרק פרק לפי השלבים‬
                                                                                     ‫בהכשרתו‪ ,‬עד אשר הוא מסיים את ההכשרה ומקבל את סיכת היחידה – חתול צונח‪ .‬בסלנג של חיל האויר לוחמי ‪ 669‬ניקראים "החתולים"‪.‬‬

                                            ‫לאחר מכן בהיותם בפלגת לוחמים הם חייבים להיות בכוננות רצופה של ‪ 24/7‬מאחר והם מוקפצים לכל מקרה אסון ר"ל כולל חילוצים של מטיילים במדבר‪ ,‬חילוץ ימאים‬
                                            ‫מספינות טובעות כל זאת בימי שלום הצוות של גיא היה זה שהוקפץ לחלץ את הנערות שניתקעו בנחל צפית והוא מתאר בפירוט רב את הארוע כפי שנצפה בעיניו‪.‬‬

                                                                                            ‫ספר שכובש אותך ואתה ניכנס לאוירה המתוחה והדורשנית המאפיינת את השירות ביחידה זו‪.‬‬

                                            ‫גליון מספר ‪02.01.2020 1 1039‬‬                                  ‫‪16‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21