Page 8 - Hatzvi 1073
P. 8

‫עיתון הצבי‬                                  ‫חברה וחינוך‬                                                                                 ‫שבת וינפש‬

‫הכיתה ההפוכה ופיתוח לומד עצמאי‬                                                                                                                ‫ראובן משולם‬

      ‫במאה ה‪ 18-‬בתוך עולם בית המדרש‬         ‫לידי ביטוי ביתר שאת בשיטה זו‪ .‬התלמיד‬                                        ‫שרון פנגלה‬          ‫מה לא נאמר על יום השבת‪..‬‬
      ‫לימדו גם מתמטיקה וערבית ואפילו‬        ‫סקרן לפצח את הטקסט שלפניו‪ ,‬התלמיד‬         ‫תארו לכם שהמורה נכנס לכיתה ושותק‪,‬‬                ‫גאווה עצומה נמסכת בלב האדם‬
     ‫צרפתית‪ .‬לא בכדי‪ ,‬כמה מאות קודם‪,‬‬                                                                                                   ‫בשל ניצחונותיו במלחמת הקיום‬
   ‫גדולי חכמי ספרד בימי הביניים שפעלו‬           ‫סקרן לדעת מהי באמת כוונת הכותב‪,‬‬              ‫אינו מוציא מילה ומחלק לתלמידים‬
    ‫אף בצפון אפריקה והמזרח‪ ,‬הרמב"ם‪,‬‬          ‫ומהי הדרך לגלותה‪ .‬אין לפניו פרשנויות‬       ‫טקסט מקור‪ .‬הטקסט ללא כל פרשנויות‬                 ‫שהוא מנהל מול כוחות הטבע‪.‬‬
      ‫אבן עזרא‪ ,‬אברבנאל ועוד לא היו רק‬                                                  ‫וסעדים‪ ,‬אלא כפי שנכתב על ידי כותבו‪.‬‬          ‫הוא חש גאווה רבה כתוצאה מכלי‬
 ‫מנהיגי הקהילה וחכמי התורה וההלכה‪,‬‬              ‫אחרות כדי שיסעד בהם ואין בפניו כל‬        ‫על התלמידים למצוא את הדרך לפרש‬               ‫הנשק הרבים שהמציא ומהצלחת‬
                                                   ‫מחסום כדי לצלול לעומק מחשבתו‬
          ‫אלא אף אנשי אשכולות בתחומי‬                  ‫ולשלות משם דרך משלו להבנה‪.‬‬          ‫את הטקסט בעצמם‪ ,‬למצוא את כוונת‬                   ‫הישגיו‪ .‬אולם‪ ,‬עד מהרה הפך‬
        ‫המדעים‪ ,‬אסטרונומיה‪ ,‬מתמטיקה‪,‬‬                                                       ‫הכותב ולהוציא תחת ידם ביאור הגון‬          ‫הניצחון לתבוסה‪ .‬הכלים שאפשרו‬
 ‫רפואה‪ ,‬כלכלה ועוד‪ .‬אמנם בימינו בפרק‬           ‫עידוד יצירתיות – בעיניי‪ ,‬תכונה זו היא‬      ‫והגיוני לטקסט המקור‪ .‬פעמים שאחד‬
   ‫התעסוקתי של חיי האדם אנו מעודדים‬            ‫הנדרשת ביותר להצלחה בחיי החברה‬              ‫התלמידים מיד מבאר את הכתוב בלי‬                ‫את כיבוש העולם‪ ,‬כבשו לבסוף‬
 ‫מומחיות והתמקדות‪ ,‬אך זו לא סיבה לא‬                                                        ‫התעמקות ואז המורה מקשה קושיות‬                                        ‫אותו עצמו‪.‬‬
  ‫לייצר אנשי אשכולות‪ .‬בתוך בית הספר‬                ‫במאה ה‪ .21-‬תכונה זו היא הכרחית‬
  ‫אנחנו עדיין עוסקים באשכולות השונים‬        ‫לפיצוח הטקסט בדרך זו‪ ,‬וככל שהתלמיד‬                 ‫לבירור כאילו אומר 'קח את הזמן‬          ‫אמונת ישראל אינה שואפת לנתק‬
       ‫והתלמיד נחשף לכל סוגי המדעים‪,‬‬         ‫מתנסה בה יותר כך היא מתעצמת אצלו‬                  ‫והתעמק כהוגן'‪ .‬פעמים שהמורה‬                 ‫את האדם מהעולם‪ ,‬אלא היא‬
  ‫עלינו‪ ,‬אנשי החינוך‪ ,‬לתת לו את הכלים‬                                                    ‫מטיל על אחד התלמידים למחר להציג‬                   ‫מבקשת לאפשר קיום בתוככי‬
     ‫ולאפשר לו את הבחירה‪ .‬שיטה זו של‬               ‫ומתפשטת אף לתחומי חייו שמחוץ‬            ‫את הטקסט ואת ביאורו האותנטי של‬
  ‫הלמידה יוצרת מחד את המומחיות של‬                  ‫לבית הספר ובית המדרש‪ .‬התלמיד‬        ‫התלמיד אל מול כל הכיתה‪ .‬פעמים שכל‬             ‫העולם‪ .‬המטרה של אמונת ישראל‬
     ‫פירוש הטקסט וההבנה‪ ,‬אך ביכולתה‬             ‫יכול להלך על הטקסט ובתוכו בשבילי‬       ‫תלמיד נפנה לפינתו ומתעמק בכתוב עם‬                  ‫אינה דחיית התרבות המדעית‬
    ‫להשליך על ההתמודדות עם טקסטים‬                 ‫הפרד"ס‪ ,‬לפשוט מעליו את מלבושיו‬       ‫עצמו‪ ,‬ופעמים שלומד זאת יחד עם חברו‬
  ‫מסוגים שונים‪ ,‬מתלמוד דרך היסטוריה‬               ‫הקודמים ולפרש את הטקסט כראות‬               ‫כפי שסכין מתחדדת בירך חברתה‪.‬‬               ‫והטכנולוגית‪ ,‬אלא היא באה כדי‬
                                                 ‫עיניו‪ ,‬לדרוש בכוונת הכתוב והכותב‬     ‫ובכן‪ ,‬התיאור כאן לא לקוח מכיתה במאה‬                  ‫לגרום לאדם להתעלות מתוך‬
                  ‫ועד לכלכה ומדעי הטבע‪.‬‬          ‫על פי דרכו‪ ,‬לחפש רמזים ואבני דרך‬       ‫ה‪ 21-‬אלא ממרוקו במאה ה‪ .18-‬הכיתה‬
        ‫חכמי מרוקו ידועים מן הצד האחד‬           ‫בתוך הטקסט ומחוצה לו בידע האצור‬            ‫אינה עוד כיתה אלא הישיבה הגדולה‬          ‫תרבות מדעית טכנולוגית זו‪ .‬השבת‬
  ‫ביצירתיות הלכתית וביצירה ענפה בכל‬              ‫בתוכו המעודדים את דרך מחשבתו‪,‬‬          ‫של אותה העיר או המחוז‪ ,‬המורה איננו‬           ‫היא היום שבו לומד האדם לעשות‬
  ‫תחומי הספרות היהודית‪ ,‬הלכה‪ ,‬אגדה‪,‬‬              ‫ולמצוא סודות ורזים בתוך הכתוב על‬       ‫אלא ראש הישיבה והטקסט הוא מאבני‬
        ‫קבלה וכדומה‪ ,‬ומן הצד האחר הם‬           ‫משמעות הטקסט והשלכתו על העולם‬          ‫הדרך של היהדות‪ ,‬טקסט תלמודי הכתוב‬                                                 ‫זאת‪.‬‬
 ‫התפרסמו ברגישות לקהילה ובהכלת כל‬               ‫שמעבר לטקסט‪ .‬יצירתיות זו אף באה‬       ‫בשפה הארמית ומתייחס לסוגיה הלכתית‬                ‫ההימנעות ממלאכה ביום השבת‬
  ‫גווניה‪ ,‬שני צדדים אלו באים לידי ביטוי‬      ‫לידי ביטוי באופן בו יתגבר על האתגרים‬           ‫או השקפתית‪ .‬ואכן זוהי הדרך שבה‬
  ‫בעיקר בספרות השו"ת הענפה המכילה‬             ‫והמשוכות שמציב בפניו המורה‪ ,‬בזכות‬           ‫למדו תלמוד בצפון אפריקה ובארצות‬                 ‫אינה משקפת יחס שלילי כלפי‬
       ‫ערכים של יצירתיות והכלה‪ .‬אין זה‬              ‫תכונה זו הוא יכול להשיב כהלכה‬       ‫המזרח מימי הביניים ועד לעת החדשה‪.‬‬             ‫העבודה‪ .‬אדרבה‪ ,‬יש בהימנעות זו‬
  ‫המקום להרחיב על כך ותקצר היריעה‪,‬‬              ‫ולסלול את דרכו שלו בסבך השבילים‬        ‫מה ייעודה של דרך זו‪ ,‬אפשר לסכם זאת‬            ‫משום הרגשה המקדשת את ערכה‬
   ‫אך לא בכדי חכמי מרוקו הם תוצר של‬            ‫המוצעים לפניו‪ .‬אין זה מתרחש בשעה‬       ‫במושגי החינוך במאה ה‪ :21-‬פיתוח לומד‬
 ‫שיטת לימוד זו של כיתה הפוכה ופיתוח‬             ‫אחת או בפעם אחת‪ ,‬אלא בהתעסקות‬              ‫עצמאי‪ ,‬עוררות יצר הסקרנות ועידוד‬             ‫ואת מעלתה של העבודה‪ .‬איסור‬
 ‫לומד עצמאי‪ .‬נכון‪ ,‬לומד עצמאי מתבסס‬           ‫שיטתית יומ‪-‬יומית בדרך זו של הלימוד‪.‬‬                                                        ‫המלאכה ביום השבת בא לאחר‬
‫גם על ידע מוקדם‪ ,‬ולא הרי תלמיד בכיתה‬        ‫היצירתיות אף מתעצמת כאשר הוא ניצב‬                                           ‫היצירתיות‪.‬‬      ‫שנצטוו בני ישראל‪" :‬ששת ימים‬
‫א' כתלמיד כיתה ח' ועדיין אף איש חינוך‬       ‫מול כל הכיתה‪ ,‬מול מחשבתם של אחרים‬             ‫פיתוח לומד עצמאי – המורה הוא אכן‬
     ‫אינו יכול לקפוא על שמריו‪ .‬אנו אנשי‬      ‫ופורט את מחשבתו שלו‪ ,‬את דרך הבנתו‬          ‫בעל הידע‪ ,‬אך הוא לא משתמש בידע זה‬                   ‫תעבוד ועשית כל מלאכתך"‪.‬‬
  ‫החינוך במדינת ישראל במאה ה‪ ,21-‬לא‬              ‫ואת המשעולים בהם הילך עד שהגיע‬          ‫כדי לפרש ולסכם לתלמיד‪ ,‬אלא דווקא‬                   ‫הפתרונות לבעיות החמורות‬
   ‫צריכים למשבר קורונה או טלטול אחר‬                                                      ‫כדי להקשות ולאתגר את מחשבתו של‬                    ‫ביותר של הקיום האנושי‪ ,‬לא‬
‫כדי להפוך את הכיתה‪ .‬התפיסה שלנו את‬                            ‫ליעד שהוא מציג בפניהם‪.‬‬                                                 ‫יימצאו בוויתור על הישגי התרבות‬
‫עצמנו לא כמעבירי ידע אלא כמפתחי דור‬              ‫שיטת לימוד זו המבוססת על תהליך‬              ‫התלמיד‪ .‬והתלמיד‪ ,‬עליו להתמודד‬            ‫הטכנולוגית‪ ,‬אלא בשחרור האדם‬
‫העתיד על ידי מצע של מתן כלים ופיתוח‬         ‫ותוצר של התלמיד גורמת לתלמיד להיות‬               ‫עם השפה‪ ,‬עם התבנית ועם התוכן‪,‬‬          ‫מתלות בתרבות טכנולוגית זו‪ .‬ביום‬
     ‫הלומד העצמאי היא זאת‪ ,‬בין השאר‪,‬‬           ‫מוביל ולא מובל‪ .‬היא נוטעת בו ביטחון‬     ‫המורה נמצא שם כדי להשרות בו בטחון‬            ‫השבת מתממש השחרור מהתרבות‬
‫שתביא לשינוי המיוחל במערכת החינוך‪,‬‬              ‫ומגדלת אותו‪ .‬היא הופכת אותו בדיוק‬           ‫ותחושת מסוגלות‪ ,‬אך התלמיד הוא‬              ‫הטכנולוגית ‪ -‬אנו נמנעים מלבצע‬
    ‫היא זאת שתקדם את הלמידה‪ ,‬גם אם‬                ‫לתלמיד שאנו מעודדים בזמננו‪ ,‬כזה‬        ‫זה שיוצר את התוצר ומשתמש בשכלו‬                   ‫פעולה היוצרת צורה מחודשת‬
  ‫היא למידה מרחוק‪ ,‬ותביא את תלמידנו‬              ‫שיודע‪ ,‬ומשתמש בידע כדי להתקדם‪,‬‬           ‫ובדרך מחשבתו כדי לזקק את הכתוב‪.‬‬             ‫לדברים הנמצאים בממד המרחב‪.‬‬
    ‫לקדמת העולם בכל התחומים‪ .‬אנו רק‬            ‫ליזום וליצור‪ .‬תפקידנו כמורים בשיטה‬            ‫התוצאה יכולה להיות שבכיתה של‬                ‫הזכות האלוקית שניתנה לאדם‬
                                                 ‫זו היא לתמוך באישיותו של התלמיד‬          ‫‪ 20‬תלמידים ישנן ‪ 20‬פרשנויות שונות‬             ‫"לכבוש" את הארץ פוסקת ביום‬
                             ‫צריכים לאפשר‪.‬‬        ‫ולספק לו את הכלים על מנת שיצעד‬       ‫לטקסט‪ ,‬חלקן עם ניואנסים קטנים ביניהן‬
 ‫הכותב הינו מנהל מצויינות רשותי בערד‬             ‫באופן עצמאי ויצירתי‪ ,‬פעמים על ידי‬      ‫אך ייתכן ואפילו יהיו פרשנויות הפוכות‬                                       ‫השביעי‪.‬‬
‫‪ -‬בתכנית הלאומית למצויינות בפריפריה‬            ‫חשיפה ליעדים חדשים‪ ,‬פעמים על ידי‬       ‫באותה הכיתה לאותו הטקסט‪ ,‬ואלו ואלו‬                      ‫השבת היא יום הפוגה בכל‬
                                             ‫הצבת אתגרים ופעמים בנטיעת הביטחון‬            ‫דברי אלהים חיים‪ .‬התלמיד כעת יודע‬                 ‫החזיתות‪ :‬בין אדם לחברו‪ ,‬בין‬
         ‫ומורה למתמטיקה בבי"ס טללים‪.‬‬              ‫בתלמיד על ידי עידוד ומילים טובות‬        ‫שהוא יכול לגעת בטקסט‪ ,‬להבין אותו‬           ‫האדם לטבע ובין אדם לעצמו‪ .‬ביום‬
                                              ‫באמונה ביכולתו‪ .‬אמנם שיטה זו פועלת‬                                                    ‫זה יוצא האדם מעולם המתחים של‬
                                                                                                  ‫ואף ליצוק בו משמעות אישית‪.‬‬         ‫חיי היומיום‪ ,‬הוא משתחרר מכבלי‬
                                                   ‫היטב בתחום מדעי הרוח והחברה‪,‬‬            ‫עוררות יצר הסקרנות – יצר קמאי זה‬          ‫החומרנות והופך לריבון בממלכת‬
                                                ‫אך ניתן ליישם אותה אף במדעי הטבע‬       ‫המלווה את האדם משעת היוולדו‪ ,‬והוא‬
                                                 ‫והמתמטיקה‪ .‬בצפון אפריקה ובמזרח‬        ‫זה שגורם לו לדעת את סודות החיים בא‬                                             ‫הזמן‪.‬‬
                                                                                                                                    ‫השבת היא יום של אחדות‪ ,‬הסכמה‬

                                                                                                                                        ‫ושלום בין אדם לחברו‪ ,‬בין אדם‬
                                                                                                                                     ‫לעצמו ובין האדם לסובב אותו‪ .‬אין‬

                                                                                                                                       ‫לאדם רשות לקרוא תיגר ולשנות‬
                                                                                                                                      ‫את המצב הטבעי של העולם ביום‬
                                                                                                                                      ‫השביעי‪ .‬כי היום השביעי הוא יום‬

                                                                                                                                                            ‫מנוחה לאדם‪..‬‬
                                                                                                                                                               ‫שבת שלום‪.‬‬

                                            ‫גליון מספר ‪27.08.2020 1 1073‬‬              ‫‪8‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13