Page 6 - Hatzvi 1190

‫חומצה פולית‪ ,‬לפני ההיריון והריון עצמו‬

‫מאת ד"ר איתן לויטס‪ ,‬מומחה בגינקולוגיה‪ ,‬מיילדות ופוריות‪ .‬מנהל המרכז לרפואה יועצת הרמב"ם‪ ,‬כללית מחוז דרום‪ ,‬נתיבות‬

‫חומצה פולית‪ .‬גם לא בהריון‪ .‬אבל כבר בדקת‪ ,‬אז גם אם‬ ‫מיוחדים לפעמים על פי המלצת הרופא ניתן לקחת גם‬ ‫חומצה פולית היא ויטמין מקבוצה ‪( B‬ויטמין ‪ .)B9‬שתדעו‪,‬‬
‫הערכים בבדיקת דם הם תקינים עדיין ישנה המלצה‬ ‫עד פי ‪ ,10‬שזה ‪ 4‬מג' או ‪ 4000‬מק"ג‪ .‬בישראל מוכרים רק‬ ‫כן‪ ,‬כן‪ .‬זה ויטמין‪.‬‬
‫גורפת ליטול תוסף של חומצה פולית לפני ההיריון ובמהלך‬ ‫‪ 5‬מג' אז משרד הבריאות ממליץ על מינון זה‪ .‬את אופן‬
‫הנטילה יסביר הרופא‪ .‬חשוב לציין שהמינון היור גבוה‬ ‫למה זה בכלל חשוב?‬
‫ההיריון‪.‬‬ ‫עלול למסך סימנים לאנמיה ‪ ,‬לכן מומלץ לקחת גם ויטמין‬ ‫חומצה פולית חשובה לבניית תאי הגוף‪ ,‬חילוף החומרים‬
‫‪ B12‬במינון של ‪ 3‬מק"ג ביום ולבצע מעקב בדיקות הדם‬ ‫ויש להדגיש שלה תפקיד מרכזי בהתפתחות התקינה של‬
‫יש דבר כזה יותר מידיי?‬
‫לרמת ‪.B12‬‬ ‫מערכת העצבים המרכזית של העובר המתפתח‪.‬‬
‫אמרנו למעלה‪ ,‬בגדול זה יכול למסך סימני אנמיה‪ .‬אבל‬ ‫הערת צד‪ ,‬מה להדגיש בפני הרופא בכדי לשקול העלת‬ ‫על כן מחסור יבוא לידי ביטוי בעיקר במוח ובחוט השדרה‬
‫בעיקר במינונים הגובים‪.‬‬
‫המינון‪.‬‬ ‫אבל לא רק‪ ,‬גם בלב ומערכת העיכול‪.‬‬
‫אני אוכלת בריא ומאוזן‪ ,‬עדיין צריך?‬
‫• מי שבעבר התגלה מום פתוח בתעלה העצבית או שהן‬ ‫אז הבנו את החשיבות‪ ,‬עכשיו מתי להתחיל?‬
‫המאכלים אשר מכילים חומצה פולית הם בעיקר עלים‬ ‫עצמן או אבי התינוק נולדו עם מום כזה‪ ,‬או שיש להן‬ ‫‪.‬מומלץ להתחיל ליטול חומצה פולית ‪ 3‬חודשים לפחות‬
‫ירוקים ופירות הדם‪.‬‬
‫רקע משפחתי של מום בתעלה העצבית‪.‬‬ ‫לפני ההיריון‬
‫גם קיטניות ודגנים מלאים‪ .‬יש מזונות אשר הועשרו‬ ‫• מי שמקבלות טיפול תרופתי נגד מחלת האפילפסיה או‬ ‫מאחר ולא תמיד ברור מתי יהיה הריון‪ ,‬ההמלצה הגורפת‬
‫בחומצה פולית כמו אורז ופסטה‪.‬‬
‫מי שמטופלות בליתיום או במתוטרקסט‪.‬‬ ‫הינה לקחת חומצה פולית לאורך כל חיי הפיריון‪.‬‬
‫א‪-‬מה‪-‬מה‪ ,‬רק ‪ %50‬ממה שאת אוכלת נספג‪.‬‬ ‫• למי שיש סוכרת לפני הכניסה להיריון‪.‬‬ ‫יש להמשיך לקחת חומצה פולית במהלך כל ההיריון‪,‬‬

‫אני גם אוסיף שהבישול פוגע עוד יותר‪ .‬אז זה לא במקום‬ ‫• למי שיש עודף משקל‬ ‫בגדש על שלושת החודשים הראשונים‪.‬‬
‫גם אם את עם דיאטה מאוזנת‪.‬‬ ‫• למי שסובלת ממחלות שעלולות לפגוע בספיגה במעיים‬ ‫‪.‬משרד הבריאות ממליץ לכל הנשים בגיל הפריון (בייחוד‬

‫התוסף הסינתטי של חומצה פולית נספג כמעט במלואו‪.‬‬ ‫או בעברה ניתוח בריאטרי עם פגיעה בספיגה‪.‬‬ ‫לנשים שאינן משתמשות באמצעי מניעה‪.‬‬
‫• למי שצורכת אלכוהול באופן מופרז‪( .‬ישנן השלכות‬ ‫‪.‬את החומצה הפולית ניתן לקחת לאורך כל שעות היממה‬
‫מילה אחרונה‪ ,‬בגלולת מסויימות כמו יאז פלוס ויסמין‬
‫פלוס (באייר) ישנה תוספות של חומצה פולית‪ ,‬אז אם את‬ ‫רבות למצב זה! )‬ ‫זה גם לא משנה אם זה עם האוכל או לפני‬
‫כמה לקחת? מה המינון?‬
‫תחת אחת מגלולת אלה‪ ,‬את לא צריכה לקחת בנפרד‪.‬‬ ‫אבל ד"ר הרמה שלי בדם תקינה‪ ,‬אז למה?‬
‫אז למה בדקת? כי בעיקרון אין צורך לבדוק בשגרה רמת‬ ‫הכמות המומלצת היא ‪ 400‬מק"ג (‪ 0.4‬מ"ג) של חומצה‬
‫מקווה שעזרתי‪,‬‬ ‫פולית ביום‪ .‬ברוב התוספים זה גם המנון‪ .‬במקרים‬

‫ד"ר איתן לויטס‪ ,‬מומחה בגינקולוגיה‪ ,‬מיילדות ופוריות‪.‬‬
‫מנהל המרכז לרפואה יועצת הרמב"ם‪ ,‬כללית מחוז דרום‪,‬‬

‫נתיבות‪.‬‬

‫הריון בסיכון גבוה‪ :‬חשוב לדעת‬

‫מהו הריון בסיכון גבוה? מי נמצאת לכתחילה בקבוצת סיכון? איזה מחלות רקע עלולות להשפיע על מהלך הריון תקין?‬

‫סובלת מסוכרת‪ ,‬יתר לחץ דם או מחלה אוטוטימונית? כדאי לקרוא‬

‫מאת‪ :‬ד"ר דוד סגל רופא מומחה במיילדות‪ ,‬רכז תחום רפואת נשים בכללית מחוז דרום‪ .‬רופא בכיר להריון בר סיכון במרכז הרפואי סורוקה‪.‬‬

‫‪ -‬פעם אחת לטרימסטר ‪ -‬כדי לוודא שהסוכרת מאוזנת; ויש להקפיד‬ ‫מחלות ריאה‪ ,‬אסתמה קשה‪ ,‬אי‪-‬ספיקה כלייתית‪ ,‬ומחלות אנדוקריניות‬ ‫הריון בסיכון גבוה הוא הריון שבו יש חשד לסיכון מוגבר לאשה‪ ,‬לעובר‬
‫על בדיקת פונדוס לעיניים אחת לטרימסטר‪ .‬לבדיקת מצב רשתית העין‪,‬‬ ‫(כמו‪ ,‬למשל‪ :‬פעילות יתר של בלוטת התריס)‪ .‬כמו כן‪ ,‬אישה עם עבר‬ ‫או לשניהם‪ .‬מצב אימהי של הריון בסיכון גבוה הוא למעשה כל מחלה‬
‫לבצע אקו לב עוברי‪ ,‬לשלילת מומי לב עובריים‪ ,‬לבדוק תפקודי כליה‬ ‫של הפלות חוזרות‪ ,‬אישה מעל גיל ‪ 35‬או מתחת לגיל ‪ ,18‬ואישה בהיריון‬ ‫אימהית טרם ההריון‪ ,‬שעלולה להשפיע על מהלכו התקין של ההריון‪.‬‬
‫(כמו‪ :‬קריאטינין‪ ,‬אוריאה) ויש לבצע איסוף שתן לחלבון כמותי‪ ,‬למשך‬
‫מרובה עוברים ‪ -‬נחשבות אף הן לנשים בהריון תחת סיכון גבוה‪.‬‬ ‫איזה מחלות מקדימות עלולות לגרום להריון בסיכון גבוה?‬
‫‪ 24‬שעות‪ ,‬אחת לטרימסטר (לצד מעקבי סוכר ‪ /‬ופרופילי יום)‪.‬‬ ‫מחלות שעלולות לגרום להריון בסיכון גבוה הן מחלות לב‪ ,‬מחלות‬
‫כל כמה זמן נדרש לראות את הרופא המטפל‪ ,‬במצב של הריון בסיכון‬ ‫זיהומיות אקוטיות או כרוניות‪ ,‬מחלות דרכי נשימה‪ ,‬דרכי העיכול‪ ,‬סוכרת‪,‬‬
‫מעבר לבדיקות הנערכות אצל האם‪ ,‬יש לבדוק אצל העובר מעקבי‬ ‫גבוה?‬ ‫יתר לחץ דם ועוד‪ .‬גם מצבים או מחלות המתגלים אצל האם במהלך‬
‫גדילה‪ ,‬כמות מים וזרימות דם‪ ,‬בתדירות גבוהה יותר מאשר בהריון רגיל‪.‬‬ ‫ההריון‪ ,‬עלולים להעמיד את ההריון תחת מצב של סיכון‪ ,‬כמו למשל‬
‫במצב של מחלות אוטואימונית כמו לופוס‪ ,‬יש לבצע אקו לב עוברי‬ ‫מעקב אצל רופא מומחה להריון בסיכון עשוי להפחית משמעותית חלק‬ ‫מצבים של דימומים בהריון‪ ,‬בשל שליית פתח או היפרדות שלייה‪ ,‬סוכרת‬
‫משבוע מוקדם להריון ‪ -‬לצד בדיקת נוגדנים ספציפיים (אנטי ‪RO‬‬ ‫מהסיבוכים שעלולים להיווצר בזמן ההריון‪ .‬המעקב צריך להיערך‬
‫במסגרת רפואית המתמחה בהריון בסיכון גבוה; דהיינו‪ ,‬אצל רופא‬ ‫בהריון‪ ,‬לחץ דם בהריון‪ ,‬ירידת מים‪ ,‬טיפול בהריונות עודפים ועוד‪.‬‬
‫ואנטי ‪.)LA‬‬ ‫מתמחה בתחום‪ ,‬במרפאה ייעודית לכך; או‪ ,‬לפרקים‪ ,‬במחלקת אם‪-‬עובר‬ ‫האם העובר עצמו יכול לסכן את מהלך ההריון?‬
‫בבית החולים‪ .‬מעקב זה נדרש כדי לקבל החלטות על צורת מעקב ההריון‬
‫למי שנמצאת בקבוצת סיכון‪ ,‬איזה בדיקות בריאותיות יש לבצע לפני‬ ‫העתידי‪ ,‬על תזמון הלידה ועל אופן הלידה‪ ,‬בהקשר למצב ההריון וסיכונו‬ ‫באשר לעובר‪ ,‬כל בעיה הקשורה בו ‪ -‬שאינה בטווח התקין ‪ -‬מכניסה‬
‫הכניסה להריון?‬ ‫אף היא את ההריון תחת הקטגוריה של הריון בסיכון גבוה‪ .‬כמו‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫הספציפי‪.‬‬ ‫במצבים של הריונות מרובי עוברים‪ ,‬הריונות עם ריבוי או עם מיעוט מי‬
‫מרבית המחלות הכרוניות עשויות להשפיע על מהלך הריון תקין‪ .‬לכן‬ ‫שפיר‪ ,‬מומים עובריים מולדים‪ ,‬האטה בגדילה התוך רחמית‪ ,‬מיימת‬
‫חשוב שמחלות אלה יהיו מאוזנות‪ ,‬טרם הכניסה להריון‪ .‬אם אישה בעלת‬ ‫באשר לפרקי הזמן למעקב‪ ,‬הנתון משתנה ‪ -‬ותלוי במחלת הרקע שבגינה‬
‫מחלת רקע נכנסת להריון במצב יציב ומטופל‪ ,‬רב הסיכוי שההריון יעבור‬ ‫האישה הוגדרה תחת הריון בסיכון מוגבר‪ ,‬במצבה הקליני העכשווי‬ ‫עוברית ועוד‪.‬‬
‫בשלום‪ .‬כאשר המטופלת נמצאת מראש עם מחלת רקע במצב לא מאוזן‬ ‫בהריון; ובשאלה האם חל שינוי כלשהו במחלת הבסיס שלה ‪ -‬וכן לפי‬ ‫בנוסף‪ ,‬כל הריון עכשווי שהגיע לאחר הריון שהסתיים בצורה בלתי‬
‫התפתחות בדיקות ההריון עצמו והתפתחות העובר‪ .‬אם האישה‪ ,‬העובר‬ ‫שגרתית‪ ,‬בעקבות בעיה אימהית או עוברית‪ ,‬גם הוא ייכלל תחת ההגדרה‬
‫ולא מטופל כראוי ‪ -‬ההריון‪ ,‬בהתאם‪ ,‬עלול להסתבך‪.‬‬ ‫ומהלך ההריון יציבים ומתפתחים לפי המצופה‪ ,‬המעקב מתרחש לרוב‬
‫של הריון בסיכון מוגבר‪.‬‬
‫בסוכרת טרום הריונית‪ ,‬חשוב לוודא שטרם ההריון‪ ,‬רמות ההמוגלובין‬ ‫אחת לארבעה שבועות‪.‬‬ ‫מי נמצאת מראש במצב של הריון בסיכון גבוה‪ ,‬גם אם ההריון עצמו‬
‫המסוכרר‪ A1C‬יהיו מאוזנות ובנורמה‪ .‬כמו כן‪ ,‬חשוב לבדוק שטרם‬
‫ההריון המטופלת תעבור בדיקת עיניים‪ ,‬בדיקת תפקודי כליה‪ ,‬בדיקת‬ ‫כאשר עולה הצורך במעקב צמוד‪ ,‬משנים את תדירות הביקורים לפיו;‬ ‫חולף באופן תקין עד לסופו?‬
‫איסוף שתן כמותי ‪ -‬ומומלץ מאוד שכל אלה יהיו מאוזנות‪ ,‬עוד לפני‬ ‫ואם המצב הבריאותי איננו יציב‪ ,‬אף נדרש לאשפז את האישה למעקב‬ ‫כל אישה שטרם כניסתה להריון וחולה במחלה כרונית או אקוטית‪ ,‬שלא‬
‫קשורה להריון‪ ,‬אבל עלולה להחמיר במהלכו ולהקשות גם על הלידה‬
‫הכניסה להריון‪.‬‬ ‫קפדני במחלקת אם‪-‬עובר‪.‬‬ ‫‪ -‬נדרשת להיות תחת מעקב במרפאת הריון לסיכון גבוה‪ ,‬גם אם במהלך‬

‫בנשים עם יתר לחץ דם כרוני‪ ,‬חשוב שכבר מתחילת ההריון הן יצרכו‬ ‫איזה בדיקות ‪ -‬מעבר לבדיקות ההריון השגרתיות ‪ -‬נדרש לבצע במצב‬ ‫ההריון היא מרגישה מצוין ובקו הבריאות‪.‬‬
‫תרופות בטוחות‪ ,‬שניתן לתת בהריון‪ .‬ואם יש צורך לשנות את סוג הטיפול‬ ‫של הריון בסיכון גבוה?‬
‫‪ -‬יש לבצע את השינוי טרם הכניסה להריון‪ .‬במקרה של מחלות‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬מדובר במחלות מורכבות‪ ,‬המערבות מערכות גוף מרכזיות‪.‬‬
‫אוטואימוניות (כדוגמת לופוס)‪ ,‬חשוב שהאישה תהייה ברמיסיה (ולא‬ ‫בדיקות שאינן בשגרה ומיועדות לנשים שהוגדרו כנשים בהריון בסיכון‬ ‫לדוגמא‪ :‬סוכרת נעורים‪ ,‬יתר לחץ דם‪ ,‬מחלת הנפילה (אפילפסיה)‪,‬‬
‫במחלה פעילה) ‪ -‬טרם כניסתה להריון‪ .‬ויש לוודא שהיא מטופלת‬ ‫מוגבר‪ ,‬משתנות לפי מחלת הבסיס או המצב שהביא את המטופלת‬ ‫מחלות לב וכלי דם‪ ,‬מחלות אוטואימוניות (כמו לופוס או מחלת קרוהן)‪,‬‬
‫להיות מאובחנת כהריון בסיכון‪ .‬אם מדובר בנשים שנכנסו להגדרה זו‬
‫בתרופות שמאושרות לטיפול ‪ -‬ולא פוגעות בעובר‪.‬‬ ‫בשל סוכרת טרום הריונית‪ ,‬יש לבדוק רמת המוגלובין מסוכרר (‪)A1C‬‬

‫גליון מספר ‪16.2.2023 | 1190‬‬ ‫‪6‬‬