Page 12 - Hatzvi 1044

‫עיתון הצבי‬ ‫חברה וחינוך‬

‫טיול שנתי שכבה ח'‬

‫מושלם‪ .‬בזמן ההליכה לפתע החל לרדת מבול של גשם ורצנו ‪ 3‬קילומטרים עד האוטובוסים‬ ‫מיתר נועם‪ ,‬ליאל סגרון‪ ,‬נויה בוהדנה ונסטיה מירקין‬
‫כשאנחנו ספוגים במים‪ .‬משם נסענו לאנדרטת ל"ה הלוחמים לזכר שיירת הל"ה שנלחמה‬
‫ביום רביעי‪ ,4/12 ,‬יצאה שכבה ח' לטיול שנתי בצפון הארץ ליומיים‪ .‬כולם הגיעו נרגשים‪,‬‬
‫עד זוב דם מול ערביי האזור במלחמת העצמאות‪ .‬לאחר מכן צעדנו כ‪ 3‬ק"מ עד האוטובוסים‬ ‫שמחים ומלאי ציפייה לקראת הטיול החווייתי‪ .‬כחודש לפני הטיול כיתות ח' החלו‬
‫ומשם נסענו לראש הנקרה – זוהי שמורת טבע ייחודית הנמצאת בקצה הצפוני של חוף הים‬
‫בהתארגנות לקראת הטיול – כל כיתה הזמינה סווצ'רים בצבע שבחרה עם כיתוב שנבחר‬
‫התיכון של ישראל על צוק של ‪ 70‬מ'‪ ,‬כל ‪ 8‬תלמידים עלו לרכבל וירדו לנקרות בגובה הים‬ ‫על‪-‬ידי תלמידי כל כיתה ושם אישי מלפנים‪ .‬ביום הטיול קל היה לזהות את התלמידים לפי‬
‫החודרים לתוך הצוק‪ .‬המראות היו מרהיבים‪ ,‬גלי הים התנפצו לעברנו והרגשנו התמזגות‬ ‫הצבע והכיתוב‪ .‬היום הראשון של הטיול היה מעייף אבל מהנה – נסענו לאזור הגליל המערבי‬
‫מופלאה עם הים‪ .‬משם עלינו חזרה לאוטובוסים ונסענו הביתה שמחים ומאושרים‪ ,‬עייפים‬ ‫והלכנו בנחל יחיעם‪ ,‬שנקרא על שמו של קיבוץ יחיעם שממנו מתחיל המסלול‪ .‬צעדנו כ‪4.5-‬‬
‫ק"מ במשך כ‪ 3-‬שעות בתוך שפע צמחייה ויערות שהקיפו אותנו מכל עבר וטיפסנו על הרים‬
‫אך מסופקים מטיול חוויתי מעניין ומושקע‪.‬‬ ‫וגבעות‪ .‬הנוף הירוק היה מרענן עבור ילדים שהגיעו מהמדבר‪ .‬המדריכים לימדו את הילדים‬

‫תמונה טיול שנתי‬ ‫לשזור כתר יפה מעלים‪ ,‬סיפרו על סוגי העצים במקום והראו לנו זן של עץ בצבע בורדו‬
‫שייחודי למקום עצמו‪ .‬ככה אפשר היה להתחבר לטבע ולמקום‪ .‬לאחר שסיימנו את מסלול‬
‫תמונה טיול שנתי‪1‬‬ ‫ההליכה חזרנו לאוטובוסים‪ ,‬ומשם נסענו לפקיעין – ישוב דרוזי שנמצא בגובה של ‪590-650‬‬
‫מטר מעל פני הים‪ ,‬בגליל העליון – טיילנו בישוב‪ ,‬ביקרנו בבית של היהודייה והיחידה שגרה‬
‫בפקיעין ‪ :‬מרגלית זינאתי שמכונה "שומרת הגחלת היהודית"– נולדה ב‪ ,1931-‬בת למשפחת‬
‫הכוהנים שגרה בפקיעין כנראה מתקופת בית‪-‬שני והייתה במשך שנים המשפחה היהודייה‬
‫היחידה שגרה במקום‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬הלכנו ברגל למערת רבי שמעון בר יוחאי – זוהי מערה‬
‫עתיקה בפקיעין בה לפי המסורת התחבאו רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר במשך ‪ 13‬שנה‬
‫וחברו בה את ספר הזוהר‪ .‬בפתח המערה עץ חרוב גדול ולידו מעין שלפי המסורת זהו עץ‬
‫שצמח בנס עבור רבי שמעון בר יוחאי ובנו וממנו ניזונו כאשר שהו במערה ומהמעיין שתו‪.‬‬

‫כאשר סיימנו הלכנו לאכסניית אנ"א בפקיעין שם התארגנו בחדרים עם החברים שבחרנו‬
‫שישנו איתנו‪ ,‬ובערב נהנינו ממסיבת ריקודים כייפית‪ .‬כמובן שלא הפסקנו לצחוק ולהעביר‬

‫חוויות משותפות‪.‬‬
‫ביום המחרת בשעה שש בבוקר שמענו דפיקות עוצמתיות על דלתות החדרים – זאת הייתה‬

‫ההשכמה שהחליטו המורים גינאדי ועמיחי לעשות לנו בטוב לבם – כולנו התייצבנו בדום‬
‫מתוח ליד החדרים ולא התווכחנו‪ .‬בשעה ‪ 7:30‬אכלנו ארוחת בוקר וב‪ 9:00-‬נסענו לגן לאומי‬
‫אכזיב – זוהי רצועת חוף ארוכה הנמתחת מראש הנקרה לאכזיב‪ ,‬יש בה מפרצונים קטנים‪,‬‬

‫רכסי כורכר וצמחים נדירים‪ .‬טיילנו על הסלעים החלקלקים כשברקע הים הסוער ונוף‬

‫מחוברים מהלב‬

‫מיתר נועם‪ ,‬ליאל סגרון‪ ,‬שרון גור‬

‫למחנות ‪" :‬נסענו ברכבת לסיביר‪ -‬ישנו ברכבת על‪-‬גבי מדפים זה מעל זה כשיש חור באמצע‬ ‫מחוברים זה פרויקט של אורט שבו קבוצות תלמידים מבקרות באופן קבוע‪ ,‬לרוב אחת לשבוע‪,‬‬
‫הקרון לעשיית הצרכים‪..‬נסענו בלי אוכל‪..‬הגענו בלילה לסיביר זרקו אותנו באיזה חדר והתחלנו‬
‫להתגרד הכל היה מלא בפשפשים" ואת תנאי החיים ‪" :‬לא היה לנו מה לאכול‪ ,‬לא היו לנו בגדים‬ ‫אצל שורד שואה שהם מאמצים ללבם ואותו אדם יקר מקבל מחשב ולומד מיומנויות תפעול‬
‫ולא היו לנו נעליים"‪ .‬זאב סיפר שהוא נולד בצרפת ‪" :‬יום אחד הגרמנים נכנסו לכפר – אחד‬
‫החיילים אמר לי איפה שאתם רואים גרמנים תברחו כי הם הורגים יהודים"‪ ,‬סיפר על התגובה‬ ‫מהתלמידים‪.‬‬
‫של הצרפתיים למצב ‪" :‬האיכרים ידעו שאם הם מסתירים יהודים הם בסכנה‪ ,‬אך הגברים‬
‫והילדים הבוגרים שלהם היו חיילים בצבא הצרפתי וחסר היה להם כח אדם‪" ..."..‬בשלב מסוים‬ ‫במסגרת יום השואה‬
‫ההורים חזרו לפריז – ב‪ 1942-‬הייתה אקציה גדולה נגד היהודים אבא הסתתר בארון וכך ניצל‪,‬‬
‫הבינלאומי שהתקיים ביום‬
‫אמא הייתה בהריון‪ ,‬איתה הייתה אחותי הגדולה‪ ,‬והן הצליחו להינצל"‪.‬‬
‫בטי סיפרה ‪" :‬נולדתי ברומניה כשלמדתי בבית‪-‬הספר היסודי נכנסו הגרמנים – הגרמנים גרשו‬ ‫ב'‪ 27/1 ,‬תלמידי "מחוברים"‬
‫את כל הילדים היהודים מבתי‪-‬הספר והם נאלצו ללמוד בבתי‪-‬הכנסת מבלי לספר על‪-‬כך‬
‫לאיש"‪ .‬עוד תארה את חיי היהודים בשלטון הגרמני ‪" :‬התקופה היתה קשה מאוד‪ ,‬את אבי לקחו‬ ‫מאורט ערד בליווי סבטלנה‬
‫לעבודת כפייה ואני ראיתי אותו אחת לכמה חודשים‪ .‬יהודים בעלי משרות סולקו ממקומות‬
‫עבודתם‪ ...‬התקופה בה ברחו החיילים הגרמנים ממולדובה היתה קשה כי החיילים הרומנים‬ ‫פולבוי ובתמיכתן של מנהלת‬
‫החליטו לנקום ביהודים בהיו שודדים אותנו‪ ,‬מפחידים"‪" .‬כשהיהודים נכנסו למולדובה הם חייבו‬
‫את כולנו ללבוש תלאי צהוב"‪ .‬בטי דיברה על המעבר לאושוויץ‪" :‬את כל המשפחות היהודיות‬ ‫בית‪-‬הספר הגב' רונית ז'אנו‬
‫בעיר שמו בגטו ומשם העלו ברכבות לאושוויץ‪ ...‬אחרי שהגרמנים ברחו מאושוויץ יצאה הודעה‬
‫ומנהלת חטיבת‪-‬ביניים הגב'‬
‫שכולם יוצאים לצעדה "צעדת המוות"‪.‬‬
‫תלמידי בתי‪-‬הספר נחשפו לנושא השואה מזווית אחרת‪ ,‬הרגישו קרבה לתלמידי התיכון שהקריאו‬ ‫רינת ביטון הלכו לבתי‪-‬ספר‬
‫את הסיפורים ושאלו שאלות‪ ,‬התעניינו ודיברו על הרשמים החזקים שלהם מהמפגש‪ .‬היו שהביעו‬
‫את הרגש בעוצמה ואף הזילו דמעות‪ .‬ניצול השואה דוד שהגיע ל"לבאות" לספר את סיפורו‬ ‫יסודיים בעיר ‪ :‬לבאות‪ ,‬יעלים‪,‬‬
‫נגע בלבבות התלמידים וגרם לעוצמות עניין ורצון רב לתרום דרך פרויקט "מחוברים"‪ .‬חשוב‬
‫להכיר את ניצולי‪-‬השואה ואת עברם שהוא חלק בלתי נפרד מהמורשת וההיסטוריה של כולנו‪,‬‬ ‫אבישור וחלמיש ונכנסו‬

‫לתמוך בהם ולתת להם את היחס המגיע להם‪.‬‬ ‫לשכבות ו'‪ ,‬ובבית‪-‬ספר אורט‬ ‫מחוברים‪6‬‬
‫תודה מיוחדת למנהלות היקרות של בתי‪-‬הספר היסודיים ‪ :‬הגב' סימה ברון – לבאות‪ ,‬הגב' סיגל‬ ‫לשכבה ז'‪ ,‬על‪-‬מנת לעורר את‬
‫שריקי – יעלים‪ ,‬הגב' מירי קידר – אבישור‪ ,‬הגב' אילנה רוז – חלמיש ולצוותים החינוכיים שפתחו‬
‫את שעריהם וקיבלו את תלמידי אורט בזרועות פתוחות ותרמו להטמעת הנושא המשמעותי‬ ‫מודעות התלמידים לניצולי‪-‬השואה החיים בננו ולסיפורים שהביאו איתם‪.‬‬

‫והחשוב של השואה‪.‬‬ ‫בפתח המפגש נאמרו דברי פתיחה‪ ,‬בבית‪-‬ספר "לבאות" הפתיחה התקיימה על‪-‬ידי תלמידת‬

‫"מחוברים" שרון גור שהסבירה על חשיבות התכנית עבור בני‪-‬הנוער ועבור ניצולי‪-‬השואה‪ ,‬שחר‬

‫מחלוף‪ ,‬אמה יקיר וילדים נוספים הנחו את המפגש ב"אבישור" ותלמידים נוספים הובילו את‬

‫השיח במקומות אחרים‪ .‬בהמשך המפגש כל קבוצת "מחוברים" שמלווה ניצול‪/‬ת שואה הקריאה‬

‫לקבוצת תלמידים את סיפורי חמשת הניצולים‪ :‬בטי ושלמה מליק‪ ,‬איטה וזאב סוקולובסקי‬

‫ולולה ארביב‪ .‬ב"לבאות" הגיע ניצול השואה האמן מר דוד טסלר כדי לספר את סיפורו האישי‬

‫והציג את ספרו ‪" :‬קורות החיים של דוד" שבו הראה גם את הציורים שצייר בין‪-‬היתר בהשפעת‬

‫חוויותיו הקשות‪.‬‬

‫מתוך הסיפורים עלו מראות‪ ,‬חוויות‪ ,‬רגשות ותמונת מצב בלתי‪-‬נתפסת – כך‪ ,‬מתוך עדותה של‬

‫איטה‪ ,‬ילידת פולין‪ ,‬התוודענו מה קרה כאשר כבשו הגרמנים את פולין – "כשחזרנו אבא לא‬

‫היה בבית – הגרמנים לקחו את אבא איתם יחד עם כל הגברים היהודיים"‪ ,‬את המצב ברחובות‬

‫העיר ‪" :‬העיר היתה ריקה‪ ,‬לא היה איש ברחוב! אמא אמרה לי לא לדבר ולא לזוז"‪ ,‬את המעבר‬

‫גליון מספר ‪06.02.2020 1 1044‬‬ ‫‪12‬‬