Page 25 - Hatzvi 1041

‫עיתון הצבי‬ ‫בריאות‬

‫באזור הדרום‪ ,‬חלה עלייה משמעותית‬
‫במספר הילדים המאובחנים‪ -‬סביר‬
‫שמדובר בעלייה שמקורה בהגברת‬
‫המודעות באזורים שבעבר פחות‬
‫הופנו ילדים לאבחון מקצועי‬

‫מהמחקר עולה כי העלייה בקרב הבנים הינה דרמטית ‪ 1 -‬מכל ‪ 48‬בנים מאובחן עם אוטיזם אך גם בבנות‪ ,‬שבהן לאורך השנים נצפו פחות אבחוני אוטיזם העלייה משמעותית מאוד ‪ 1‬מכל‬
‫‪ .222‬בתוך כעשור נרשמה עלייה של ‪ 169%‬אחוזים בהימצאות אוטיזם בילדים‪ .‬בקרב הבנים מדובר בעלייה של ‪ !!177%‬ובקרב הבנות עלייה של ‪.136%‬‬

‫יודגש כי מדובר בנתוני אמת המבוססים על בחינה פרטנית של כל תיקי האבחונים‪ .‬בניגוד למחקרים בעולם שם הנתונים מתבססים על סקרים ‪ ,‬דגימות‪ ,‬או נתונים כלליים‪.‬‬

‫העובדות שעולות מהמחקר מצביעות על עלייה רציפה ומשמעותית לאורך השנים במספר ובשיעור הילדים המאובחנים‪ .‬הנתונים בולטים במיוחד נוכח ההחמרה בקריטריונים להגדרת‬
‫אוטיזם שהיו אמורים לכאורה להראות ירידה בשיעור המאובחנים‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם תהליך האבחון השתנה ובנוסף לאבחון של רופא מומחה‪ ,‬נדרשת מעורבות גם של פסיכולוג התפתחותי‪ .‬הצפי‬

‫היה ששני השינויים הללו יובילו לירידה במספר המאובחנים‪ ,‬אך זה לא קרה‪ .‬על פי נתוני מכבי שירותי בריאות בתוך עשור נרשמה עלייה של ‪ 169%‬במספר הילדים המאובחנים‪ .‬במקביל‬
‫לעלייה בארץ‪ ,‬חלה עלייה דומה בשיעור המאובחנים בעולם‪ .‬אך כאמור‪ ,‬המחקר של מכבי הוא על כלל הילדים ולא באופן מדגמי כפי שמבוצע ברחבי העולם‪.‬‬

‫ממחקרים בארה"ב עולה שבעבר רוב הילדים שאובחנו על הספקטרום האוטיסטי )יותר מ ‪ 60%‬מהם( היו בעלי לקות שכלית‪ ,‬היום נתון זה עומד על פחות מ ‪ .40%‬כלומר‪ ,‬העלייה‬
‫המשמעותית באבחונים היא דווקא בקרב ילדים המוגדרים על פי רוב "בתפקוד גבוה"‪ .‬מגמה דומה קיימת בארץ‪.‬‬

‫העליה בקרב המקרים המוגדרים "בתפקוד גבוה" מביאה חוקרים רבים לנסות ולאתר את הסיבות לכך‪ .‬הבסיס לאוטיזם ברוב המקרים נעוץ קרוב לוודאי במטען הגנטי‪ ,‬והוא אינו יכול‬
‫להשתנות בזמן קצר‪ .‬לכן‪ ,‬יש כאן ככל הנראה שילוב של מספר גורמים‪ :‬מודעות גוברת בקרב ההורים‪ ,‬צוותי הרפואה‪ ,‬והצוותים החינוכיים‪ ,‬לצד שינויים אפשריים בהתנהגות וברמת הריכוז‬

‫עקב חשיפה ממושכת למסכים בגילאים צעירים מאוד‪.‬‬

‫ד"ר מיכאל דוידוביץ מנהל תחום התפתחות הילד במכבי ומכון קס"מ )קהאן‪-‬סגול‪-‬מכבי(‪ ,‬ומומחה בנוירולוגית ילדים אמר‪" :‬העלייה במספר הילדים המאובחנים נמשכת כבר שני עשורים‬
‫ויותר‪ .‬האבחונים מאד מוקפדים ובכל זאת יש עלייה דרמטית‪ ,‬שנראה שעדיין לא הגיעה לשיאה‪ .‬אין ספק כי לגנטיקה יש תפקיד בהתפתחות אוטיזם‪ ,‬אך מאחר וזו לא משתנה בשנים‬

‫בודדות‪ ,‬ההסבר נמצא בגורמים חיצוניים‪ .‬העלייה בתחלואה קיימת במספר תחומים ברפואה ההתפתחותית כגון הפרעת קשב‪ ,‬תקשורת ושפה‪ .‬בין הגורמים הסביבתיים הבולטים יש לציין‬
‫את חדירת המסכים לחיי ההורים וילדיהם הצעירים‪ .‬במקרים בהם באופן תורשתי יש למוח פגיעות מסוימת‪ ,‬הצפייה המוגזמת במסכים‪ ,‬במיוחד של ההורים‪ ,‬אך גם של תינוקות ופעוטות‪,‬‬

‫עלולה להשפיע על תחומי התפתחות שונים‪ ,‬וחשוב מאוד להיות ערים לכך‪ .‬כאשר ההורים עסוקים במסכים ליד הילדים‪ ,‬הם לא בקשב לילדים ולא בקשר עין איתם‪ .‬קיימת סבירות שזה‬
‫משפיע על התפתחות התקשורת‪ ,‬הריכוז ותחומי התפתחות נוספים ואף יתכן קשר לעלייה הנוכחית בשיעור האוטיזם‬

‫לא רק הנתונים הללו מדאיגים את ד"ר דוידוביץ אלא גם הדרך בה ניתן לטפל בילדים אלו‪" .‬בישראל אין הערכות מערכתית מספיקה לטיפול בעלייה הדרמטית הזו‪ ,‬ובייחוד לתגבור‬
‫המטפלים בתחום‪ .‬יש טיפול בקופות החולים‪ ,‬יש בגני הילדים‪ ,‬בתי הספר ועוד‪ .‬כולם סובלים ממשאבים חסרים ועם ביקוש שעולה כל הזמן‪ .‬אחת הבעיות העיקריות בתחום היא הזליגה של‬
‫מטפלים מן המערכת הציבורית אל השוק הפרטי‪ .‬זה התחום היחיד בסל הבריאות שהתקציב הציבורי מועבר למטפלים פרטיים‪ ,‬זה בלתי אפשרי ופוגע בכל הילדים‪ . .‬משרד הבריאות חייב‬

‫לקבוע דרכי פעולה ושינוי תקציבי על מנת לתת מענה טיפולי נכון לילדים"‪.‬‬

‫ד"ר דוידוביץ בפגישותיו עם ההורים מפציר בהם להימנע ממסכים בעצמם בכל זמן בו הם שוהים במחיצת הילד‪" .‬לכל תינוק‪ ,‬פעוט וילד מגיע שההורה שלו יהיה בקשב מוחלט איתו ולא‬
‫יחלוק את הקשב שלו עם המכשיר הסלולרי‪ .‬לטובת התפתחות הילד‪ ,‬קריטי לשמור על קשר עין רציף‪ ,‬ולא לפספס הזדמנויות לתקשורת כל זמן הערות של התינוק‪.".‬‬

‫מקרים בהם רצוי להגיע לבדיקת רופא להתייעצות‬

‫• הפעוט לא מגיב לקריאה בשמו בגיל ‪ 12‬חדשים‬
‫• הפעוט לא מצביע כדי להראות עניין )למשל להצביע על אווירון שחולף( בגיל ‪ 14‬חדשים‪.‬‬

‫• הפעוט לא מתעניין במשחקי דימיון בגיל ‪ 18‬חודשים )כמו להאכיל בובה(‬
‫• הפעוט לא שומר על קשר עין ומעדיף לשחק לבד‬

‫• איחור בהבעת השפה – למשל העדר מילים משמעותיות בגיל ‪ 18‬חודשים‬
‫• הפעוט עונה לא בצורה מתאימה לשאלה‪ – .‬כלומר מתקשה בהבנה‬

‫• הפעוט נכנס ללחץ מכל שינוי קטן ומתקשה במעברים או שינויים בסדר היום‬
‫• הפעוט מתעסק באופן מוגזם בתחומי עניין מסויימים‬

‫• הפעוט מסתובב במעגלים או יש לו משיכה לחפצים מסתובבים בתדירות לא רגילה‪.‬‬
‫• הפעוט מגיב באופן לא מותאם לחושים השונים )ריח‪ ,‬מגע‪ ,‬טעם מראה(‪ .‬למשל רתיעה ממרקמים מסוימים וכו'‪.‬‬

‫גליון מספר ‪16.01.2020 1 1041‬‬ ‫‪25‬‬