Page 28 - 931
P. 28

‫יובל למצפור ערד‬                                                                                 ‫מערכת עיתון הצבי‬

‫החד פעמית‪ ,‬כאן ועכשיו‪ .‬האמנים מופיעים‬       ‫במסגרת התערוכה יוצג סרט תיעודי חדש‬             ‫ועומדת על המשיכה הנוסטלגית של אמנים‬              ‫בתאריך ה‪ 8.12-‬תפתח התערוכה "יובל‬
‫במיקומים ובאתרים שונים‪ ,‬מול קהל משתנה‪,‬‬                         ‫שנעשה בשיתוף תושבי‬              ‫שנולדו אחרי שנת ‪ 1980‬לזרם פיסולי זה‪.‬‬                                   ‫למצפור ערד"‬
                                                               ‫ערד על תהליך ההקמה‬
                                 ‫בחללים‬                        ‫של הפסל והמשמעויות‬          ‫היא עוקבת אחר גלגולו של הדי‪ .‬אן‪ .‬איי‪ .‬של‬         ‫בין התאריכים ‪ 7-9.12‬יתקיים פסטיבל 'זז'‬
‫מגוונים ובקשת רחבה של אופני פעולה‪ .‬בנוסף‪,‬‬                                   ‫שנקשרו בו‪.‬‬     ‫פסלי הנוף ממחצית המאה שעברה באמנות‬               ‫הבינלאומי לאמנות‪ .‬המיצג מתארח בערד‬
‫מתקיימים מפגשי שיח וסדנאות מעשיות‪.‬‬                                                         ‫המקומית‪ ,‬ומצביעה על 'דומות מינורית' אליהם‬        ‫אמנים מציגים‪ :‬טל אלפרשטיין | ירדן‬
‫הפסטיבל בניהולו האמנותי של טל רוזן אליעזר‪.‬‬                      ‫פסטיבל "זז" הוא פסטיבל‬                                                      ‫הלפרין | אלונה וייס | רועי מנחם מרקוביץ'‬
                                                                ‫בינלאומי לאמנות המיצג‪,‬‬            ‫ביצירותיהם של דור צעיר של אמנים‪.‬‬          ‫| גיא ניזנהאוס | חן צרפתי | גוני ריסקין‬
                                                                ‫שמקיימת "במת מיצג"‪,‬‬        ‫היצירות בתערוכה הן תוצר של פתיחת ערוץ‬
                                                                ‫עמותת הפרפורמנס‬            ‫תקשורת עם פסלי הנוף והקשבה‬                               ‫אוצרת התערוכה‪ :‬הדס קידר‬
                                                                ‫הוותיקה בישראל‪ ,‬זו‬         ‫למסרים המשודרים מהם‪.‬‬
                                                                ‫השנה ה‪ .12 -‬השנה‬           ‫חלק גדול מהיצירות‬                                        ‫התערוכה “יובל למצפור בערד”‬
                                                                 ‫מתקיים הפסטיבל‬            ‫בתערוכה נוצרו‬                                                 ‫מוצגת לרגל חמישים שנה‬
                                                                 ‫בתל אביב ובערד‪,‬‬           ‫בעת שהייה‬                                                       ‫לפסל הנוף "מצפור" (‪1962-‬‬
                                                                 ‫בהשתתפות אמנים‬            ‫בערד ובמחיצת‬                                                      ‫‪ )68‬של האמן יגאל תומרקין‬
                                            ‫מישראל‪ ,‬ברזיל‪ ,‬הודו‪ ,‬הונג קונג‪ ,‬יוון וגרמניה‪.‬‬  ‫הפסל "מצפור"‬                                                       ‫(נ‪ )1933 .‬המוצב בעיר‬
                                            ‫שמו של הפסטיבל מעיד על מהותו ‪ -‬פעולה‬           ‫במסגרת תכנית‬                                                        ‫ערד‪ .‬התערוכה בוחנת‬
                                            ‫חיה ודינמית של אמן‪ ,‬במטרה "להזיז"‪,‬‬             ‫שהות האמן‬                                                           ‫את האופן שבו פיסול נוף‬
                                            ‫ולהוביל מהלכי אמנות במציאות המקומית‬            ‫"ערד אמנות‬                                                          ‫מבטא את רוח התקופה‪,‬‬
                                            ‫והעכשווית‪ .‬הפסטיבל הוא מעבדת אמנות חיה‬         ‫אדריכלות"‪,‬‬                                                          ‫ומתמקדת בסוגיות פיסול‬
                                            ‫ונושמת‪ ,‬שמדגישה את הרגע‪ ,‬את ההתנסות‬            ‫וחלקן נוצרו בזיקה‬                                                  ‫הנוף בישראל בתחילת‬
                                                                                           ‫ובהקשבה לזרם‬                                                     ‫המאה ה‪“ .21-‬יובל למצפור‬
                                                                                                                                                          ‫בערד” מבודדת את נוכחות‬
                                                                                            ‫פיסול הנוף הישראלי‪.‬‬
                                                                                                                                                      ‫פיסול הנוף באמנות בת זמננו‬

          ‫הגירוש מן הארמון מאת רם אורן‬                                                                                                      ‫ד"ר דוד יששכרי‬

‫פשוט אסף קטעי חומר‬                                   ‫שובע‪ .‬גם באכילה הוא הפריז ללא‬         ‫קורות חייו של המלך פארוק עלייתו ונפילתו‬          ‫"הגירוש מן הארמון" הינו ספר נוסף בסדרת‬
‫שאסף בכוונות שונות‬                                   ‫הגבלה וזה הוביל למותו בגיל צעיר‪.‬‬      ‫‪ ,‬כעלילה הראשית המצדיקה‪ ,‬אם בכלל‪,‬‬                ‫הספרים של הכותב הפופולארי רם אורן‪,‬‬
‫ונותרו אצלו ללא שימוש‬                                ‫הספר מתאר יפה את המצב‬                 ‫את קריאת הספר‪ .‬מסתבר כי היה זה ילד‬
‫מיוחד‪ .‬לכן מצב זה מוביל‬                               ‫הפוליטי והצבאי במצרים אשר‬            ‫התפנוקים של אביו המלך פואד‪ ,‬וגדל כילד‬              ‫המשלב בין מחקר היסטורי לרומן בדיוני‪.‬‬
‫לתחושה של תסכול‬                                       ‫הובילו לפלישה לארץ ישראל‬             ‫שקיבל את כל מה שבא לו באופן מוחלט‬                ‫בספר הזה משלב אורן בין סיפורים היסטוריים‬
‫וחוסר עניין אצל הקורא‬                                 ‫(פלשתינה) עם הקמת המדינה‬                                                              ‫שונים שלגביהם הצליח לאסוף חומר‪ ,‬והשילוב‬
 ‫הישראלי‪ ,‬אצלי לפחות‪.‬‬                                 ‫מצד אחד ולמלחמה זו מהצד‬                                               ‫ואוטומטי‪.‬‬       ‫הזה ניראה לעיתים כתפור באופן גס וחסר‬
‫בסיכומו של דבר הספר‬                                   ‫המצרי מצד שני‪ .‬בתיאור זה יש‬          ‫הוא הפך להיות למלך קפריזי שגורל עמו‬              ‫כמעט כל קשר‪ .‬כך בספר הנוכחי הוא משלב‬
‫עשוי לעורר עניין אצל‬                                  ‫מהחידוש עבור קורא ישראלי‬             ‫העני והמסכן לא עניין אותו בכלל‪ .‬הוא השקיע‬        ‫בין היסטוריה האישית של פארוק מלך מצרים‬
‫מי שמעוניין ללמוד על‬                                   ‫ממוצע (כמוני)‪ ,‬אשר נגיש‬             ‫את זמנו באיסוף הון בסדרת מעשי שחיתות‪,‬‬            ‫לשעבר עם סיפורי הסוכנים הישראליים‬
‫מצריים בשנים הקריטיות‬                                  ‫לתיאור מלחמת השחרור מהצד‬            ‫גזל ומרמה‪ ,‬ומילא את חשבונותיו בשוויץ‬             ‫בקהיר‪ ,‬סיפורי מלחמת ‪ 1948‬מבחינת הצבא‬
‫שהובילו לפלישה המצרית‪,‬‬                                 ‫שלנו‪ .‬בסיפורים אלו‪ ,‬של המצב‬                                                          ‫המצרי ומהצד הישראלי‪ ,‬כך שבחלק ניכר‬
‫בסיבות לכישלונה ובהפיכת‬                                ‫במצרים‪ ,‬שהוביל להכרזת‬                                               ‫בהון עתק‪.‬‬        ‫אין הקורא יודע מהי העלילה הראשית ומהם‬
‫הקצינים המצריים הצעירים‬                                                                    ‫כמובן כי בדרך זו ש"הכל מגיע לו" לא היה‬           ‫סיפורי המשנה כך שבסופו של דבר מגלה‬
‫שהביאו לגירושו של המלך ממצרים לאי קפרי‪,‬‬                ‫המלחמה ולפלישה‪ ,‬יש מן‬               ‫מסוגל לבסס יחסי זוגיות נורמליים‪ ,‬ומאס‬            ‫הקורא כי יחד עם העלילה העיקרית "מכר" לו‬
‫בחייו שם עד סופו הבלתי נימנע כגרגרן ללא‬                                ‫החידוש והעניין‪.‬‬     ‫באשתו הראשונה מהר מאד‪ .‬כתחליף לכך‬                ‫הכותב עוד מיני סיפורים ששייכותם לעלילה‬
                                                                                           ‫הוא היה מחזר נמרץ אחרי כל אישה שראה‬              ‫הראשית‪ ,‬כמעט ולא קיימת או קיימת באופן‬
                     ‫גבול‪ ,‬בשנות השישים‪.‬‬    ‫לעומת זאת הסיפור על הסוכנים הישראליים‬          ‫וחפץ בה‪ .‬אומרים כי במיטתו עברו כ‪5000-‬‬
                                            ‫בקהיר מחובר לעלילה העיקרית הזו בחיבור‬          ‫נשים‪ ,‬רובן סיימו את הרומן שלו איתן בבוקר‬                                              ‫רופף‪.‬‬
                                            ‫מאוד רופף ומלאכותי‪ ,‬ונותן תחושה כי המחבר‬       ‫שלמחרת הלילה הראשון‪ .‬לתאבונו לא היה‬              ‫בכל אופן‪ ,‬בספר הנוכחי הצלחתי לזהות את‬

                                            ‫ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכול‬
                                                                                                                                            ‫ד"ר דוד יששכרי‬

‫יתרשמו‬    ‫החומר כלל‪,‬‬                        ‫האמורים‪ .‬עם כל הכבוד למחבר וסיפוריו‪,‬‬           ‫ומבנה כדור הארץ‪ ,‬הכימיה של תחילת החיים‪,‬‬          ‫הספר הזה‪ ,‬שכדאי היה לתרגם את שמו יותר‬
                                            ‫הם‪ ,‬לדעתי רחוקים מלהיות תורמים להבנת‬           ‫התפתחות החיים מהתאים הקדמוניים ועד‬                           ‫כ‪”-‬קיצור תולדות כמעט הכול"‬
‫הספר‬      ‫במהרה כי‬                          ‫התופעות והתהליכים האמורים‪ .‬אותי זה‬             ‫לרעיונות דארווין‪ ,‬גנטיקה ותולדותיה‪“ ,‬קיצור‬
                                            ‫שיעמם‪ .‬לדעתי ניתן היה לערוך "תספורת"‬           ‫תולדות האדם" (פליאונטולוגיה) והשפעת‬              ‫(‪) Short history of nearly everything‬‬
‫להם‬       ‫לא תורם‬                           ‫רצינית ולחלק את הנותר לשלושה ספרים‬             ‫האדם על החיים הנוכחיים‪ .‬וזה רק בערך‬              ‫אולי הוא דן ב"כמעט הכל" במה שקשור‬
                                                                                           ‫ובקצרה‪ ,‬למעשה יש הרבה יותר‪ .‬כל נושא‬              ‫למדעי הטבע‪ ,‬אולם "קיצור" ( ‪ , ) short‬הוא‬
‫אחד‪,‬‬      ‫הרבה מצד‬                                                          ‫ממוקדים‪.‬‬       ‫מלווה בהרבה חומר לא רלוונטי – תולדות‬             ‫בוודאי לא‪ .‬הספר המכיל ‪ 542‬עמודים נטו‪,‬‬
                                            ‫יש מעט מאוד ניסיונות להסביר את התופעות‬         ‫חייהם של המדענים והמגלים‪ ,‬ואנקדוטות‬              ‫מתמקד בעיקר במדעי החיים ומעט פחות‬
‫ותיקים‬    ‫וקוראים‬                           ‫והתהליכים‪ .‬רוב המונחים והמושגים המדעיים‬        ‫לרוב‪ .‬לדעתי סיפורים על מדענים‪ ,‬חוץ מכמה‬          ‫בחומר שלעצמו דהיינו פיזיקה ומבנה החומר‪.‬‬
                                            ‫מוצנחים אף ללא שום ניסיון להסביר‪,‬‬              ‫יוצאים מהכלל כגון ניוטון‪ ,‬דארווין או איינשטיין‪,‬‬  ‫הספר כבד‪ ,‬תרתי משמע‪ ,‬ומייגע‪ .‬באם‬
‫בכלל וזה‬  ‫של מדע‬                            ‫כאילו ההסבר הקשה הוא המכשול להבנת‬              ‫לא הופך את החומר ל"מדע פופולרי" אלא‪,‬‬             ‫להתחיל מ'השורה התחתונה'‪ ,‬אני לא ממליץ‬
                                            ‫התופעה‪ .‬כך למשל "נחתו" עלינו 'ניטרינים'‬        ‫במרבית המקרים להפך‪ ,‬לחומר מילוי לספרים‪.‬‬          ‫עליו‪ .‬הוא לוקה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בתכונה של 'תפסת‬
‫הפופולרי במיוחד יתעייפו ממרבית החומר‬        ‫'נקלאוטידים' 'בוזונים' (עליהם נאמר רק שהם‬      ‫הספר הזה מתכסה בהרבה מהחומר הזה‪.‬‬                 ‫מרובה לא תפסת'‪ .‬הוא מקיף בערך את‬
                                            ‫נקראים על שמו של ההודי בוז) ועוד מושגים‬        ‫זה כולל גם אנקדוטות על פגישות ושיחות‬             ‫הנושאים הבאים‪ :‬תולדות היקום‪ ,‬תולדות‬
          ‫הנלווה והבלתי רלוונטי‪.‬‬                                                           ‫של המחבר עם מדענים פעילים בתחומים‬                ‫הגיאולוגיה‪ ,‬הפיזיקה של האטום‪ ,‬קורותיו‬
                                                                                 ‫רבים‪.‬‬                                                      ‫של איינשטיין ותורת היחסות‪ ,‬תולדות חקר‬
‫האמת – באם לא הייתה לי מחויבות אישית‬        ‫אני סבור כי קוראים צעירים שלא מכירים את‬

‫לקרוא כל ספר שאני מדווח עליו עד תומו‪ ,‬לא‬

‫הייתי צולח את הנוכחי ונשבר כבר בסביבות‬

          ‫העמוד המאה (מתוך ‪ 500‬בערך)‪.‬‬

‫לסיכום – ספר לא מומלץ גם לא כספר מתנה‪.‬‬

          ‫מצטער‪ .‬ד ו ד ‪.‬‬

                                            ‫גליון מספר ‪30.11.2017 1 931‬‬                    ‫‪28‬‬
   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33