Page 14 - Htazvi 1095

‫אלו הם חייךחלקראשון‬

‫ד"ר דוד יששכרי (אלנקם) בקטעי זיכרונות‬

‫לרמת‪-‬גן‪ ,‬לשכונה עם הרבה שגרירויות "שכונת‬ ‫לסבול את שנאת היהודים שם”‪ֵ .‬אם אימי ניקראה‬ ‫נולדתי ב‪ ,27/09/1945 -‬מספר חודשים לאחר תום‬ ‫מתנדב אחד לשבוע‪:‬‬
‫הלל”‪.‬‬ ‫אטיה והיא נפטרה ממחלה בערך בשנת ‪.1932‬‬ ‫מלחמת העולם השניה‪ ,‬כאשר התחילו להופיע‬ ‫הורסיו ליקח – קהילה נגישה‬
‫אחותי עדנה (שתזכה לחיים ארוכים המבוגרת‬
‫היום זו שכונת קוביות מגורים‪ .‬הרחוב ניקרא‬ ‫ממני ב‪ 10 -‬שנים) נקראת על שמה‪ .‬על אבי אימי‬ ‫ידיעות על שהתרחש באירופה מאז ‪.1939‬‬ ‫אני גר בעיר למעלה מארבעים שנה‪.‬‬
‫אז "יהלו"ם" והיום הוא מוכר בשם "קריניצי" –‬ ‫יש סיפור גדול שאני חשפתי אותו‪ ,‬וככל הניראה‬ ‫אבי ואימי ז"ל‪ ,‬למזלם‪ ,‬היו אנשים "בלתי רציונליים"‬ ‫נשוי לקלאודיה‪ ,‬אבא ל‪,3-‬‬
‫מול בית ההסתדרות‪ .‬למדתי ‪ 8‬שנים בבית ספר‬ ‫לאחר מות סבתי סבי‪ ,‬משה ‪ ,‬חי עם גויות בעירה‬ ‫ועזבו את אירופה ל"פלסטינה" קודם לכן‪ .‬אבי‪,‬‬ ‫ובקרוב סבא ל‪ 7-‬נכדים‪.‬‬
‫סיאד ובמשך הזמן שינה שמו ל"מרכאוסקס"‬ ‫יהונתן ז"ל עזב עיירת חוף בלטביה בשם ליבאו‬
‫"יהלום"‪ ,‬ואחר כך בתיכון "דביר"‪.‬‬ ‫ונחשב בכפר כ"אחד משלהם"‪ .‬כך ככל הניראה‬ ‫(ניקראת היום ליאפיאה) שם היו לאביו‪ ,‬דוד לייב‬ ‫יצאתי לפנסיה בשנה שעברה‪ .‬במהלך השנים‬
‫הורי "שמחו מאוד" לבואי‪ .‬אימי אמרה "ברוך‬ ‫על פי השמועות הוא שרד את השואה כגוי‪ ,‬יחד‬ ‫ישכרוביץ‪ ,‬עסק של יבוא ושיווק טבק‪ .‬הוא נפטר‬ ‫עבדתי בשירות הפסיכולוגי החינוכי‪ ,‬וניהלתי‬
‫שפטרנו" כשנולדתי‪ ,‬ואבי היכה אותי והשפיל‬ ‫עם רופא יהודי בשם "שוייחט" שגם הוא שרד‬ ‫ב ‪ 2‬לפברואר ‪ 1938‬מסיבות טבעיות‪ ,‬למרות שאני‬ ‫את המועדון התעסוקתי והכריכייה "מלב ולב"‬
‫אותי בקללות ועלבונות‪ .‬רגשי הדיכאון והייאוש‬
‫את השואה כי התושבים אהבו אותו‪.‬‬ ‫סבור כי המצב‪ ,‬הנציפיקציה‪“ ,‬עזר" לו בכך‪.‬‬ ‫לבעלי מוגבלויות‪ ,‬שפועל במתנ"ס ערד‪.‬‬
‫ליוו אותי שנים רבות‪.‬‬ ‫סבתי מרים ישכרוביץ לבית קלבנסקי הי"ד‬ ‫קהילה נגישה היא קבוצת פעילים (חלקם בעצמם‬
‫אל שיעורי ההיסטוריה הגעתי עם מחברת‬ ‫נולדו לו שני ילדים תאומים (שכונו שקוצים‬ ‫נירצחה בליבאו‪ ,‬על חוף הים הבלטי בתאריך‬ ‫בעלי נכויות)‪ ,‬שמטרתם להפוך את העיר לנגישה‬
‫מלוכלכת‪ ,‬תחת התירוץ שהכלב ליכלך לי את‬ ‫בפי דודתי זהבה‪ ,‬גולדה)‪ .‬אני פגשתי שם שני‬ ‫שכרגע לא ידוע לי (ניתן לברר בקהילה היהודית‬ ‫יותר לכל האנשים בעלי הנכויות החיצוניות‬
‫המחברת‪ .‬המורה‪' ,‬מר גיסין' (הידוע)‪ ,‬מראשון‬ ‫מבוגרים‪ ,‬אחים בגילאים המתאימים‪ ,67,‬בשנת‬ ‫בליבאו) היא נולדה בעיירה סלנט ב‪ 18 -‬ביולי‬ ‫(נכויות שרואים אותן) ופנימיות (אלה שלא‬
‫לציון‪' ,‬אהב' מאוד את התירוץ הזה כדוגמא‬ ‫‪ 2002‬בבקורי בליטה (יש בערד משפחת מרכוס‬ ‫‪ ,1869‬ככל הניראה היה לה קשר למשפחת ר'‬ ‫רואים אותן)‪ .‬המטרה כאמור היא לקדם בערד‬
‫למופרע לא יוצלח‪ .‬לאחר זמן מה אותו מר גיסין‬ ‫שהאב הוא בן אחיו של אותו מרכוס ככל הניראה‪,‬‬ ‫ישראל מסלנט אבי תורת המוסר הליטאית‪ .‬היא‬
‫שם לב שהוא לא מדבר אל הכיתה אלא רק איתי‪,‬‬ ‫נרצחה ליד עיירה בשם סקדס על חוף הים של‬ ‫הנגשה פיזית‪ ,‬חברתית‪ ,‬תדמיתית ועוד‪.‬‬
‫כל היתר היו זומבים‪ .‬אחר כך הוגדרתי כגאון‬ ‫שלא מוכן לשתף עמי פעולה בנושא)‪.‬‬ ‫ליבאו ומופיעה ברשימת הנרצחים של הקהילה‬ ‫לאחרונה אנחנו מקדמים פרוייקט הקמת‬
‫למשפחת אימי הייתה עוד אחות אחת (שלוש‬ ‫היהודית של ליבאו‪ .‬רצ"ב תמונה שלי על חוף‬ ‫גן שעשועים נגיש בעיר (בדומה לגן שקיים‬
‫הכיתה‪ ,‬מהמחברת שכח‪.‬‬ ‫ביחד)‪ ,‬השלישית מלכה‪ ,‬שנקראה מלי ז"ל‪ ,‬חיה‬
‫בשישית תיכון חיכיתי למורה להיסטוריה בנשימה‬ ‫בשיקגו ושם נפטרה‪ .‬נותר לה בן רוברט בן למעלה‬ ‫הים בסקדס‪( .‬תמונה ‪)1‬‬ ‫בירושלים ב"מרכז שלוה" המדהים)‬
‫עצורה והנה ניכנס לכיתה בריון גדול שהתחיל‬ ‫מ‪ ,80 -‬חי‪ .‬אני ביליתי מרבית חופשותיי בכינרת‪,‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬קיימנו מפגשי הסברה וסדנאות‬
‫לזרוק גירים (פעם היה דבר כזה) על התלמידים‬ ‫אצל דודתי זהבה‪ ,‬עובדה שתהייה לה חשיבות‬ ‫אבי שנולד בליבאו‪ -‬לאטוויה‪ ,‬בוגר גימנסיה‬ ‫במוסדות החינוך בעיר‪ -‬מהגן ועד כיתה י"ב‪,‬‬
‫עיברית שהושפע מהמהפכה העברית והציונית‪,‬‬ ‫במטרה להראות שהאדם חי חיים שלמים לצד‬
‫וכך הרס את האהבה שלי להיסטוריה‪.‬‬ ‫מבחינתי ב"מלחמת יום כיפור"‪.‬‬ ‫עלה ארצה ככל הניראה ב‪( 1922-‬בן‪ )17‬לתל‪-‬אביב‬
‫למשפחת אימי היו עוד ארבעה אחים (שני זוגות‬ ‫ולאחר מיכן למד הנדסה בצרפת בעיר קיאן‪ .‬היו‬ ‫המגבלה ולא חי רק את המגבלה‪.‬‬
‫היה לי קשה עם מתמטיקה‪ ,‬כמו לכולם‪ .‬אבל‬ ‫תאומים) שהיו סוחרים גדולים‪ ,‬חוץ מבן‪-‬ציון‬ ‫לו עוד אחים‪ ,‬יעקב הי"ד שנירצח ברחובות ליבאו‪,‬‬ ‫לפני מספר שנים קבוצת התיאטרון שלנו הוזמנה‬
‫האבא האובססיבי והעקשן החליט שאני צריך‬ ‫שהיה קומוניסט (אפרים‪ ,‬יחזקאל‪ ,‬ברוך‪ ,‬בן‪-‬‬ ‫עוד אח‪ ,‬סמסון‪ ,‬שכניראה התגייס לצבא האדום‬ ‫להופיע בוועדת הכנסת ביום הבינלאומי לבעלי‬
‫ללכת למגמה מתמטית פיזיקלית‪ .‬נכנסתי עם‬ ‫ציון)‪ .‬כולם נשחטו על ידי נאצים מקומיים ליד‬ ‫ונעלם שם כקולונל‪ .‬אח נוסף של אבי מאיר או‬ ‫מוגבלויות‪ .‬יו"ר "קהילה נגישה" בזמנו‪ ,‬הייתה‬
‫רגשי נחיתות אדירים‪“ ,‬רק שלא ידעו שאני כאן‬ ‫העיר מאז'אקאי בליטה‪( .‬ראה ספר "לישון עם‬ ‫מיירון‪ ,‬נסע לגרמניה לאוניברסיטת יינה שם למד‬ ‫גב' רוברטה כהן‪ ,‬אישה עיוורת‪ .‬המאבטח‬
‫בגלל (באשמת) אבי העקשן”‪ .‬הכיתה התחלקה‬ ‫האויב" מאת רוטה ונאגייטה ואפרים זורוף‪ ,‬על‬ ‫באוניברסיטה רפואה‪ ,‬התאהב והתחתן עם אחות‬ ‫בכניסה לא איפשר לה להיכנס עם כלב הנחייה‪,‬‬
‫לשניים‪ .‬ציון ‪ 4‬ומטה – כולם פרט לאחד‪ .‬החלק‬ ‫השתתפותם של הליטאים ברצח בשואה‪ ).‬כך‬ ‫בשם אורסולה שהתגיירה (גם זה סיפור)‪ ,‬שירת‬ ‫סיטואציה אירונית ופרדוקסלית‪ .‬לבסוף הסתדר‬
‫השני קראו לו מנחם פסטרנק הי"ד (אולי כבר‬ ‫שיש לי "סיבות טובות" "לאהוב" את השורשים‬ ‫כקצין רפואה קרבי בצי הבריטי‪ ,‬קיבל אותות‬ ‫והופענו‪ ,‬המעמד היה מרגש והיסטורי‪ ,‬אבל‬
‫הצטיינות‪ ,‬וב‪ 1948-‬היה הרופא החטיבתי של‬ ‫שוב חווינו את הקושי בהנגשה ועוד בכנסת!‬
‫נקם‪ ,‬זה סיפור ידוע אחר) שהיה תמיד ‪.10‬‬ ‫שלי בליטה ובגרמניה ימ"ש‪.‬‬ ‫חטיבת הראל בפיקודו של יצחק רבין הי”ד‪ .‬ייסד‬ ‫אם זה לא היה עצוב כל כך‪ ,‬זה היה מצחיק‪.‬‬
‫את בה"ד ‪ 10‬והרפואה הקרבית בצה"ל בכלל‪.‬‬ ‫מאחל לכולנו שתמיד נזכה להיות בצד הנותן‪,‬‬
‫יום אחד הייתה עוד בחינה בפיזיקה‪ ,‬ואני מתכונן‬ ‫בליטה ובלטביה ביקרתי כדי למצוא את מקומות‬ ‫היא קיבלה את השם "רות"‪ .‬צאצאי משפחתו בן‬
‫בייאוש‪ ,‬מה אני עוד יכול להבין שאני לא מבין??‬ ‫מגורי המשפחות שלי‪ ,‬על אדמת גרמניה ימ"ש אני‬ ‫(יעקב יוחנן) ושתי נכדות חיים כיום בכפר סבא‪.‬‬ ‫מי שנמצא בצד זה חש את העוצמה שלו‪.‬‬
‫המורה בא לחלק את התוצאות‪ .‬כל הכיתה כמעט‬ ‫לא דורך‪ ,‬בוודאי לא לוקח חלק בבושה הישראלית‬ ‫משפחת אימי (מרכוס) חיה בעיירה יהודית (‪)80%‬‬ ‫לפי היהדות‪ ,‬תיקון עולם זו המצווה הבסיסית‬
‫‪ , - 4‬פסטרנק – ‪ 10‬כרגיל‪ ,‬אבל הפתעה גדולה !!!!‬ ‫בשם סיאד‪ ,‬בליטא‪ ,‬לא רחוק מהעיר קליפדה‪,‬‬ ‫והחשובה ביותר‪ .‬בנתינה לקהילה יש לנו זכות‬
‫שימו לב‪ ,‬יששכרי ‪ .10‬המשיח בא!! (המבחן הזה‬ ‫כיום בברלין‪.‬‬ ‫שנקראה אז למל‪ .‬היא למדה בסמינר על שם‬ ‫גדולה‪ ,‬וזה ממלא את הלב שלנו בשמחה‪.‬‬
‫כך אני באתי לעולם הדפוק הזה ב‪ ,1945 -‬ואבי‬ ‫אלחנן ספקטור בקובנה‪ ,‬מה שמכונה היום קאונוס‪.‬‬ ‫תודה לאווה ברששת ז"ל שהייתה יו"ר הקהילה‬
‫שמור אצלי עד היום‪ ,‬ליתר בטחון)‪.‬‬ ‫העקשןהתעקשלתתליאתהשם המחייב"אלנקם"‬ ‫שמה של אימי היה פרומה שעוברת ל‪“ -‬תמימה"‬ ‫בעבר‪ ,‬שגם בזמן מחלתה לא הפסיקה לתרום‬
‫מאז‪ ,‬אני‪ ,‬מנחם‪ ,‬ועוד גאון אחד‪ ,‬היום פרופ' למימון‬ ‫שאני סוחב אותו עד היום (יכלתי לשנות במשרד‬ ‫וליזום‪ .‬תודה למתנ"ס ערד על העשייה הרבה‬
‫רוני עפר (הוא אפילו רקד עם הלן שפירא!) היינו‬ ‫כך הכרתי אותה אני‪.‬‬
‫המנהיגים הטכנולוגיים של הכיתה‪ ,‬ההובלה‬ ‫הפנים אבל לא עשיתי זאת)‪.‬‬ ‫היא עלתה ב‪ 1932 -‬ולשאלתי אמרה "כי לא יכלה‬ ‫עבור האנשים בעלי המוגבלויות‪.‬‬
‫במתמטיקה‪ ,‬פיזיקה וכימיה‪ .‬הייתה בראשותנו‬ ‫אני מבין שאימי ואחותי שכנעו את העקשן הזה‬ ‫תודה לראש העיר ניסן בן חמו‪ -‬על הרגישות‬
‫‪.‬כל היתר לא נחשב בעינינו‪ .‬היסטוריה למדתי‬ ‫לתת לי שם "דוד" על שם אבי‪-‬אבי‪ .‬אבל באם‬ ‫והפתיחות‪ ,‬הדלת הפתוחה ושיתוף הפעולה‬
‫כמו תחביב‪ .‬מאז נחשבתי לאחד מגאוני הכיתה‪,‬‬ ‫הייתי נשאר עם 'אלנקם' בטח היו מכנים אותי‬ ‫הפורה‪ .‬ותודה גם לגב' איילת גיל‪ ,‬העובדת‬
‫אולי הא‪ .‬אגב‪ ,‬בין אלו שחכמתם הייתה בלהעתיק‬ ‫הסוציאלית הקהילתית בערד שממשיכה לרכז‬
‫מאיתנו‪ ,‬יש כבר הרבה זמן פרופ' לרפואה‪ .‬לא‬ ‫כולם "אלי"‪ ,‬כך שזה לא היה נורא‪.‬‬ ‫את הפרויקט במקצועיות וברגישות גבוהות‬
‫אנחנו‪ .‬יש גם אשת עסקים מאוד ידועה וטובה‪.‬‬
‫בסביבות גיל שלוש (לא ידעתי חשבון אז)‪ ,‬השכונה‬ ‫ביותר‪.‬‬
‫מבחינה חברתית הצטרפתי ל"נוער לנוער" אהבתי‬ ‫שלנו (רחוב לבונטין ‪ ,20‬היום מגרש חניה) הייתה‬
‫מאוד את החברה שם ואת המדריך 'רידינג דלאל'‪.‬‬ ‫שישו‪-‬ושימחו‪ ...‬האצ"ל (או הלח"י) תקפו את‬ ‫עם כתיבת שורות אלו התבשרנו על פטירתו‬
‫אבל נעבעך‪ ,‬לקחתי ברצינות את הפעילות שם‬ ‫מרכזי הבריטים בשרונה (היום – שרונה) ובבית‬ ‫של חברנו יובל חגואל ז"ל‪,‬‬
‫והדרכתי ילד עולה חדש מפרס‪ ,‬שהוריו ישבו‬ ‫הדר‪ ,‬והמצרים הפציצו עם דקוטות את התחנה‬
‫למרות מצבו הפיזי הלא פשוט‪ ,‬יובל פעל‬
‫על הריצפה‪.‬‬ ‫המרכזית (שנקראת "הישנה") כיום‪.‬‬ ‫למען אוכולוסיית הנכים בעיר‪.‬‬
‫כל השכבה בתנועה צחקה עלי‪ .‬זו הייתה האכזבה‬ ‫להגיד שיצאתי מזה ללא פגע נפשי – לא יהיה נכון‪.‬‬
‫יהיו הפעילויות האלו לעילוי נשמתו‪.‬‬
‫החברתית הראשונה ולא האחרונה‪.‬‬ ‫כשהייתי בגיל חמש (‪ )1951‬החליטו הורי לעבור‬

‫ניצולי השואה לא לבד ‪" /‬מחוברים"‬

‫להתעניין בהם ולשמוע מה הם מספרים‪,‬‬ ‫הקשישים בעצם הופכים לפגיעים יותר‬ ‫קוראים עליה באינטרנט או רואים בחדשות‬ ‫אריאל סנקר‪ ,‬יב' ‪6‬‬
‫והכי חשוב לנסות להעלות את מצב רוחם‪,‬‬ ‫ויותר לנגיף הקורונה‪ ,‬ולכן רובם לא יוצאים‬ ‫כתבות על מבוגרים בודדים‪ ,‬המבוגרים אשר‬
‫ובכך פרויקט ״מחוברים״ עוסק ‪ -‬בקשר החם‬ ‫מהבתים‪ ,‬לא לקניות‪ ,‬לא לקופות חולים ובתי‬ ‫סובלים מבדידות והזנחה מצד המדינה‪ .‬אבל‬ ‫משבר הקורונה נשבר ואנו נכנסים לסגרים‬
‫אינסופיים‪ .‬כתוצאה מכך נוצרו מספר‬
‫בין תלמידי בית‪-‬ספר ובין קשישים ניצולי‬ ‫מרקחת‪ ,‬או סתם לשבת בגינה גם כשאין‬ ‫דווקא עכשיו‪ ,‬בתקופה הכי קשה שהייתה‬ ‫״משברי משנה״ שלא זוכים לטיפול‬
‫שואה שזקוקים לתמיכה רגשית ולאהבה‪.‬‬ ‫סגר אבל בייחוד כעת בזמני סגר ובידוד‪ .‬יש‬ ‫לנו‪ ,‬תקופת הקורונה‪ ,‬מקרי הבדידות בקרב‬
‫למעשה‪ ,‬בזכות הפרויקט‪ ,‬הנוער באור ערד‬ ‫קשישים שלא יצאו מהבית במשך שנה ויותר‪.‬‬ ‫האוכלוסייה המבוגרת מתגברים והם נאלצים‬ ‫והתייחסות מצד המדינה‪ ,‬ואחד מהם הוא‬
‫דואג להתקשר לקשישים ולנסות להעלות את‬ ‫ואנחנו? אנחנו לא יכולים ללכת לבקר אותם‬ ‫לעבור את המשבר הקשה הזה לגמרי לבדם‪.‬‬ ‫בדידות המבוגרים‪.‬‬
‫מצב רוחם‪ ,‬לתת להם אוזן קשבת ולהראות‬ ‫כשהם נמצאים בבתי החולים‪ ,‬בתי אבות או‬ ‫המגפה הגדילה רבות את מספר המבוגרים‬
‫להם שאנחנו תמיד פה בשבילם ושהם לא‬ ‫הבודדים‪ ,‬יש מספר גדול של נפטרים כתוצאה‬ ‫בדידות‪ ,‬שלא כמו תופעות חברתיות אחרות‪,‬‬
‫בביתם הפרטי ‪ -‬אבל מה אנחנו כן יכולים‬ ‫היא משהו שגם אם ננסה להרחיק ולמחוק‪ ,‬או‬
‫לבד‪.‬‬ ‫לעשות כדי לשפר את מצב רוחם?‬ ‫מבדידות‪ .‬ולמה בעצם? הקשישים מהווים‬
‫אם כן‪ ,‬גם בימי הקורונה ובעיקר בזמנים‬ ‫חלק מהאוכלוסייה ״החלשה״‪ .‬הם נמצאים‬ ‫להסתיר‪ ,‬לעולם לא נוכל לחמוק ממנה‪ .‬היא‬
‫קשים חשוב להראות לקשישים שהם לא לבד‪.‬‬ ‫אז הפתרון הוא ליצור איתם קשר לפחות פעם‬ ‫תמיד הייתה סביבנו ומאז ומעולם נחשפנו‬
‫ביום‪ ,‬להתקשר אליהם ולשאול מה שלומם‪,‬‬ ‫בסיכון רב‪ ,‬כאשר מערכת החיסון מזדקנת‪,‬‬ ‫לעוד ועוד מקרים של בדידות בכל הגילאים‬
‫‪ -‬אם זה איש מבוגר או ילד קטן‪ ,‬מגפת‬
‫הבדידות קיימת‪ ,‬בלי קשר לקורונה‪ ,‬אנחנו‬

‫גליון מספר ‪04.02.2021 1 1095‬‬ ‫‪14‬‬