Page 22 - Hatzvy 998
P. 22
סיפור על אהבה וחושך
מאת :עמוס עוז.
דוד יששכרי
הספר הזה הוא למעשה אוטוביוגרפיה של הסופר הנודע ז"ל ,שנולד בשם קלוזנר
וכשתבגר החליפו בשם פחות גלותי -עוז .הספר מתמקד בשנות ילדותו והתבגרותו,
מגיל ארבע ועד גיל כ) 16 -בערך( והוא נישען על זיכרונותיו ודמיונו העשיר ,תחת
צלו המסנוור של דודו ,הפרופסור ההיסטוריון הנודע יוסף קלוזנר .קשה לתאר אדם
שנושא זיכרון כה מפורט ועשיר בגילאים כאלו ,אבל מאחר ועמוס ז"ל לא היה אדם
רגיל ואכן הוא גם זכר פרטים אלו מחד גיסא וגם הסתמך על זיכרונו ודמיונו העשירים
מאידך גיסא .שימת הלב לפרטים וההסברים של ילד צעיר אשר משאירים את הקורא
לעיתים קרובות המום .מהרבה בחינות הוא הזכיר לי את ”פונס הזכרן“ מהסיפור
בשם זה של חורחה לואיס בורחס אשר כרע תחת עול זיכרונותיו הבלתי נידלים וקרס.
התקופה הנדונה ,לקראת סיום במנדט הבריטי ושנות המדינה הראשונות עניינו אותי
מאוד מהבחינה ההיסטורית וזו הייתה גם סיבה נוספת לקריאת הרומן-יומן המקיף
והמפורט הזה .אולם הוא אף לא מתחיל בכך אלא בתיאור חיי היהודים בגולה ובמיוחד
בפולניה החל מתחילת המאה העשרים .הנושא העיקרי של הספר הוא דמותה של
אמו הדיכאונית ומערכת יחסיו ואהבתו אליה .כידוע בסופו של דבר היא נטלה נפשה
בכפה ושמה קץ לחייה כאשר הנער הרגיש היה כבן 12לחייו.
למרות כי היחסים במשפחה בין אביו לאמו ,ובינו לבין אמו הם המרכיב העיקרי של
הספר הוא לא כותב וכמובן לא מביא לפני הקורא ,מה היו הסיבות שהביאו לדיכאון
כה חמור שהוביל למותה .זה ממש לא מסתדר בספר שאת הזיכרון או הדמיון מוליכים
אולי לתיאור כה מפורט של כמעט כל פרח וכל עץ שחווה ,ללא הגזמה .עוז לא רק
מתאר את חייו וחיי משפחתו אלא ניכנס גם לתיאורים מפורטים )וכי אפשר אחרת?(
של משפחות אביו ואמו ,דהיינו סביו וסבתותיו עד לתחילת המאה העשרים.
כמו כן גם נהניתי מהקריאה ומהאווירה של שנות החמישים עם "זיכרונות מפולניה"
של משפחה שהתמודדה עם קשיי ההגירה והקליטה.
הספר נועד ל"מיטיבי קרוא" אשר מסוגלים להתגבר על כ 600 -עמודים של תיאורים,
כמעט ללא עלילה ברורה אחת במובן המילולי של המילה ,של תיאורים וסלסולים של
חוויות הילדות שלו על כל פניהם ,אשר אני לפחות קראתי בשקיקה ובמתח פנימי.
גליון מספר 14.3.2019 1 998 22
