Page 6 - Hatzvi 1028
P. 6

‫עיתון הצבי‬  ‫חדשות‬

‫איך קורה שנפגעים מברק וכיצד להיזהר?‬
  ‫בעקבות הפגיעה בשלושה בני אדם בחוף זיקים מברק‪ ,‬מסביר מומחה לאקלים ואטמוספירה כי יש מקומות מסוכנים שבהם‬
      ‫הסיכוי להיפגע גבוה יותר‪ .‬רופא הוסיף כי פגיעה מברק כמוה כהתחשמלות‪ .‬אז מה לעשות בזמן סופת ברקים?‬

‫של דבר על התנגדותו‪ ,‬וזרם של אלקטרונים מתחיל לנוע כלפי‬                                                   ‫כמו התחשמלות‬        ‫הברק הוא תופעת טבע מרשימה‪ ,‬אך סכנותיה חמורות‪ .‬פגיעת ברק‬
‫מטה‪ ,‬לעבר הקרקע‪ .‬תנועת הזרם מייננת את האוויר במקום שבו‬        ‫ד"ר קובי אסף‪ ,‬מנהל המחלקה לרפואה דחופה בהדסה עין‪-‬כרם‬          ‫באדם עלולה לגרום למוות או לפגיעה גופנית קשה ‪ -‬כמו שאירע יום‬
‫נע הזרם‪ ,‬וכאשר הזרם מגיע לגובה של כמה עשרות מטרים מעל‬         ‫השווה בין התחשמלות לפגיעת ברק‪" .‬המשמעות של היפגעות‬            ‫שלישי השבוע‪ ,‬בחוף זיקים בדרום‪ .‬ברקים גורמים לעתים לשריפות‪,‬‬
‫פני הקרקע‪ ,‬מתחילים מטענים חיוביים לזרום לעברו מן הקרקע‪.‬‬       ‫ממכת ברק זהה להתחשמלות משקע או מוצר חשמלי"‪ ,‬הוא‬
‫מהנקודה שבה נפגשים שני הזרמים ממשיך הזרם החיובי לעלות‬         ‫אמר‪" .‬הגוף מהווה כמעין 'חוט חשמל' שדרכו עובר זרם חשמלי‬                                ‫עקב חימומו העז של האוויר בנתיבם‪.‬‬
‫אל הענן‪ ,‬בנתיב האוויר המיונן שנעשה לפיכך מוליך טוב‪ .‬כשהוא‬     ‫חזק ‪ -‬הדבר מסוכן לאיברי גוף פנימיים ויכול להגיע עד כדי פירוק‬  ‫הסיכוי להיפגע מברק הוא יחסית נמוך ‪ -‬אחד לכמה מיליונים‪.‬‬
‫מגיע אל הענן‪ ,‬נשלח זרם שוב מן הענן‪ ,‬והפעם הוא מגיע עד פני‬     ‫רקמות פנימיות‪ .‬עוד עלול להיגרם נזק לשריר הלב ‪ -‬אפקט דומה‬      ‫למרות זאת יש כמה אנשים לא כל כך ברי מזל‪ .‬לפני שש שנים‬
                                                              ‫להתקף לב‪ ,‬אובדן הכרה ובמקרה של פגיעה חזקה יש סכנה למוות"‪.‬‬     ‫בסין‪ ,‬כשהוא הולך לתומו ברחוב‪ ,‬נפגע אדם מברק לא פעם אחת‪,‬‬
                       ‫הקרקע‪ .‬זהו בעצם הברק שאנו רואים‪.‬‬       ‫ד"ר אסף הוסיף‪" :‬הטיפול באדם שנפגע ממכת ברק תלוי באופי‬         ‫אלא פעמיים ברצף‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הוא נשאר חיים‪ .‬למעשה‪ ,‬במדינות‬
‫התהליך כולו מתרחש פעמים אחדות בזו אחר זו‪ ,‬אולם הפרש‬           ‫הפגיעה ‪ -‬ראשית נבצע פעולות מצילות חיים אם אין לו דופק או‬
‫הזמנים בין פעם לפעם נמדד במאיות שנייה‪ ,‬ולכן אנו רואים הבזק‬    ‫נשימה‪ .‬לאחר מכן יש לפנות את הנפגע פינוי מהיר ככל האפשר‬              ‫טרופיות הסיכוי להיפגע מברק גבוה יותר מאשר בישראל‪.‬‬
‫יחיד שהוא בו‪-‬זמני לכל אורכו‪ .‬לרוב הברק נע בזיגזג ואף מסתעף;‬
                                                                          ‫לבית החולים ושם יטופל בהתאם לפגיעות שחווה"‪.‬‬       ‫פרופ' יואב יאיר‪ ,‬דיקן בית הספר לקיימות בבינתחומי בהרצליה‬
 ‫הדבר תלוי בשוני בין התנגדויות מקומיות באוויר שבו הוא עובר‪.‬‬                                                                                            ‫ומומחה לאקלים ואטמוספירה‪:‬‬
‫כמויות האנרגיה המעורבות בתהליך זה הן אדירות‪ .‬המתח בין‬         ‫אז איך תימנעו מפגיעה בזמן סערת ברקים? לשהות תחת מחסה‪,‬‬
‫בסיס הענן לבין הקרקע נע בין ‪ 20‬ל‪ 100-‬מיליון וולט‪ .‬עוצמתו של‬             ‫לא להיכנס למים וגם לא ללכת יחפים על הקרקע‪.‬‬          ‫"ככל הנראה הם עמדו ליד מקום המועד לפגיעת ברקים‪ ,‬כמו‬
‫זרם הברק מגיעה בדרך כלל עד ‪ 10,000‬אמפר )אם כי היא עשויה‬                                                  ‫איך נוצר ברק?‬      ‫סוכת המציל‪ .‬כל מקום שהוא גבוה ובולט בסביבה יכול להיות‬
‫להגיע לערך גדול מזה פי עשרה או עשרים(‪ ,‬וההספק ‪ -‬עד מיליארד‬                                                                  ‫אתר לפגיעת ברק"‪ ,‬הוא אמר‪" .‬מישהו שמחזיק מטריה ‪ -‬גם זה‬
‫קילווט‪ .‬מעבר הזרם החשמלי באוויר ויינונו גורמים להתחממות‬       ‫ענן סערה ‪ -‬כמו שהיו היום בשמי ישראל ‪ -‬הוא גוש גדול של אדי‬     ‫יכול להיות מסוכן‪ .‬בשטח מישורי על שפת הים סוכת מציל היא‬
‫האוויר לאורך הנתיב עד כדי ‪ 30‬אלף מעלות צלזיוס‪ .‬התפשטות‬        ‫מים מעובים בחלקם‪ ,‬שגובה בסיסו מעל פני הקרקע כמה מאות‬
‫האוויר עקב החום העז יוצרת גל הלם‪ ,‬דומה ל"בום" העל‪-‬קולי של‬     ‫מטרים או פחות )גובה ראשו עשוי להגיע לקילומטרים רבים(‪ .‬בתוך‬                ‫דבר בולט‪ .‬הסיכוי להיפגע במקום זה גבוה יחסית"‪.‬‬
‫מטוסי סילון‪ .‬התפשטות גל הלם באוויר אינה אלא גל קול‪ ,‬הקרוי‬     ‫הענן נוצרים פתיתי שלג‪ ,‬גושי ברד וטיפות גשם‪ ,‬ואלה מתנגשים‬      ‫הוא הזהיר מפני הסכנות במהלך סופת ברקים‪" :‬הברקים הם‬
‫בפינו רעם‪ .‬מהירותו של האור גבוהה במידה ניכרת מזו של גלי‬       ‫זה בזה בהתמדה עקב הרוחות העזות שמטלטלות את הענן‪ .‬תוך‬          ‫קטלניים ולכן אין להתפתות לצאת החוצה בזמן סופת ברקים‪ .‬ניתן‬
                                                              ‫כדי כך‪ ,‬בתהליך מתרכז מטען חשמלי שלילי בחלקו התחתון של‬         ‫לצפות בהם בתוך מקום בטוח כמו בניין או רכב‪ .‬אבל בשום פנים‬
  ‫הקול ועל כן אנו רואים את אור הברק לפני שמיעת קול הרעם‪.‬‬                                                                    ‫ואופן אין להיות במקום חשוף‪ .‬אם יש פחות מ‪ 30-‬שניות מרגע‬
‫בנג'מין פרנקלין‪ ,‬המדינאי והמדען האמריקאי‪ ,‬היה הראשון שעמד‬                         ‫הענן‪ ,‬ואילו חלקו העליון רוכש מטען חיובי‪.‬‬  ‫שרואים את הברק ועד ששומעים את הרעם‪ ,‬זה אומר שהסופה‬
‫על כך שהברק הוא תופעה חשמלית‪ ,‬כאשר הפריח עפיפון בעיצומה‬       ‫נראה שהסיבה לכך נוגעת לדינמיקה הפנימית של גושי קרח גדולים‬     ‫קרובה ויש לתפוס מחסה מתחת לבניין ‪ -‬ובוודאי שלא מתחת לעץ‬
‫של סערת ברקים‪ ,‬נגע במפתח ברזל שהיה קשור לחוט העפיפון‪,‬‬         ‫יחסית )כדורי ברד למשל(‪ .‬גוש כזה אינו קופא בבת אחת‪ :‬חלקו‬       ‫או סוכת מציל‪ .‬מומלץ להמתין ‪ 30‬דקות עד שלא שומעים רעמים‬
‫ספג הלם קשה ‪ -‬וקבע לשביעות רצונו שהברק הוא התפרקות‬            ‫החיצוני הופך לקרח תחילה‪ ,‬והחלק הפנימי נשאר נוזלי וחם יותר‬
‫חשמלית‪ .‬במהלך השנים לאחר מכן ניסו מספר חוקרים לחזור על‬        ‫לפרק זמן קצרצר )הרבה פחות משנייה אחת(‪ .‬במצב זה גורם התוצא‬                                   ‫בכלל ואז ניתן לצאת החוצה"‪.‬‬
‫הניסוי‪ ,‬אחדים מהם אשר לא נקטו אמצעי זהירות הולמים שילמו‬       ‫)אפקט( התרמו‪-‬חשמלי לכך שהחלק שכבר קפא רוכש מטען חיובי‪,‬‬        ‫על עוצמת הברקים‪ ,‬אמר פרופ' יאיר‪" :‬מכת ברק היא זרם עצום‪,‬‬
                                                              ‫ואילו החלק החמים יותר נעשה שלילי‪ .‬אז קופא גם החלק הפנימי‪,‬‬     ‫זה יכול להגיע לעשרות אלפי אמפר"‪ .‬אבל יש מקרים חריגים‪.‬‬
                                           ‫על כך בחייהם‪.‬‬      ‫ומכיוון שהמים מגדילים את נפחם כשהם קופאים‪ ,‬מתרסק גוש‬          ‫פרופ' יאיר‪" :‬יש גם ברקים שעוצמת הזרם יכולה להיות ‪ 100‬אלף‬
‫ב‪ 1749-‬הגה פרנקלין את רעיון "כליא הברק"‪ .‬מוט מוליך שיוצב‬      ‫הקרח‪ .‬רסיסיו הקטנים יותר‪ ,‬נושאי המטען החיובי‪ ,‬מרחפים כלפי‬     ‫אמפר‪ .‬אלה סופר ברקים וזה מאוד נדיר‪ ,‬אבל יש בודדים כאלה‬
‫במקום גבוה יגרום לכך שהמטען החשמלי היוצא מהאדמה בתהליך‬         ‫מעלה בענן‪ ,‬ואילו החלק הפנימי הגדול והכבד יותר שוקע מטה‪.‬‬      ‫בישראל‪ .‬בישראל יש עשרות אלפי ברקים שעוצמתם נמוכה יותר‪,‬‬
‫הברק יעבור דרכו‪ ,‬ולפיכך לא יפגע במקומות אחרים‪ .‬רעיון זה יושם‬  ‫כך מצטבר בהדרגה מטען שלילי גדול בבסיס הענן‪ ,‬ונוצר הפרש‬
                                                              ‫פוטנציאלים )מתח חשמלי( בין בסיס הענן לבין הקרקע‪ .‬האוויר הוא‬                                      ‫אבל קטלנית לא פחות"‪.‬‬
         ‫במהירות באמריקה‪ ,‬וכיום הוא נפוץ בכל רחבי העולם‪.‬‬      ‫מבודד חשמל טוב למדי‪ ,‬אבל הפרש הפוטנציאלים גובר בסופו‬          ‫פרופ' יאיר סבור כי בשל התחממות כדור הארץ יהיו ככל הנראה‬
                                                                                                                            ‫יותר ברקים‪" .‬באקלים יותר חם העוצמה ‪ -‬התכיפות של סופות‬
                                                                                                                            ‫ברקים כנראה תגדל"‪ ,‬הוא אמר‪ .‬לכן אנחנו יכולים לצפות ליותר‬

                                                                                                                                                      ‫ויותר מהאירועים האלימים האלה"‪.‬‬

                                                              ‫גליון מספר ‪18.10.2019 1 1028‬‬  ‫‪6‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11