Page 14 - Hatzvi 1025

‫עיתון הצבי‬ ‫תרבות‬

‫מכאן עובר המחבר לדון גם בתודעת השואה במיוחד להשוואה‬ ‫‪ .‬לעומת זאת החל משנות השישים החלו להציג את מקצוע‬ ‫עבר בסערה \\‬
‫בין "הם" ל"אנחנו" ‪ .‬כאשר "הם" אלו הניצולים ששרדו את‬ ‫ההיסטוריה באופן קונטראורסלי ומאתגר‪ .‬תחת מדיניות זו‬ ‫מחלוקות על‬
‫השואה בנס‪ ,‬ואילו "אנחנו" הם בני דור תש"ח והפלמ"ח שידענו‬ ‫ניזנח המושג של "אמת היסטורית" ובמקומה עלה המושג של‬ ‫סוגיות היסטוריות‬
‫להיאבק על עצמאותנו‪ .‬מכאן מוצג היחס שבין ה"שואה" לצה"ל‬ ‫"נרטיב" שבמסגרתו יכול כל עם או קבוצת אנשים בעלי מסורת‬
‫משותפת להציג את "האמת שלו"‪ .‬ההיסטוריונים המציגים‬ ‫בישראל‪.‬‬
‫וביקורי משלחות צה"ל ב"מצעד החיים"‪.‬‬
‫עמדות אלו נחשבים להיות "היסטוריונים חדשים"‪.‬‬ ‫מאת‪ :‬פרופ' אייל נווה‪.‬‬
‫מכאן עובר המחבר לתיאור קונפליקטים‬ ‫ד"ר דוד יששכרי‬
‫בין‪-‬לאומיים כגון הסכסוך בצפון אירלנד‪,‬‬ ‫עבורנו כאן השאלות הללו כעם היהודי השב לארצו‬
‫לימוד החומר בגרמניה כשרוב התמידים‬ ‫לאחר ‪ 3000‬שנה של עצמאות וגלות היא שאלה קיומית‬ ‫בשנים האחרונות אנו עדים לתופעת ה"היסטוריונים החדשים"‬
‫הם מצאצאי התורכים‪ ,‬או בצרפת כשרוב‬ ‫במיוחד מול עם אחר בעל נרטיב שונה המאיים על‬ ‫אשר קמים לתקוף מיתוסים "מקודשים" בדבר העבר המשותף‬
‫התלמידים הם מיוצאי צפון אפריקה וכן‬ ‫זכותנו הלאומית על ארצנו‪ ,‬כפי שמתבטא לאחרונה‬ ‫בתחומי ההיסטוריה‪ ,‬האידיאולוגיה‪ ,‬הארכיאולוגיה הדת והמצב‬
‫השפעת האינטרנט על ההתייחסות לתהליכי‬ ‫הפוליטי הנוכחי‪ ,‬למשל בקשר לטענה בידי מי הצדק הנוכחי‬
‫לימוד החומר לבין הקניית ערכים וכו'‪ ,‬ומשווה‬ ‫בוויכוח על "חוק הלאום"‪.‬‬ ‫בקשר לבעלות על הארץ ‪ .‬לשאלות הללו חשיבות כפולה‪.‬‬
‫בין הקונפליקטים במדינות אלו לבעיות אצלנו‪,‬‬ ‫הראשונה קשורה לשאלות פוליטיות אקטואליות והשנייה‬
‫הוויכוחים הללו במסגרת מערכות החינוך‪ ,‬ומחוצה‬ ‫עוסקת בשאלה כיצד יש ללמד את ההיסטוריה בשלבים שונים‬
‫מבחינת הגישה לחומר הלימוד והחינוך‪.‬‬ ‫להן מתוארים בספר בצורה בהירה ומרתקת‪ .‬מדובר‬ ‫של הלימודים בבתי ספר עממיים‪ ,‬בחטיבות הביניים ובחטיבות‬
‫בסדרות טלוויזיה מעוררות מחלוקת כגון "חרבת‬ ‫העליונות של בתי הספר‪ .‬השיטות המקובלות עד כה שמות דגש‬
‫כך עובר המחבר‪ ,‬שהוא פרופסור להיסטוריה‬ ‫חיזעה"‪“ ,‬עמוד האש" והסדרה "תקומה"‪ ,‬ולאחרונה‬ ‫על לימוד חומר "טכני" תוך שינון הידע באופן מייגע ומשעמם‬
‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב על פני מרבית הנושאים‬ ‫”הנערים“‪ .‬סדרות אלו מביעות את החשש מריבוי‬
‫מעוררי המחלוקת שהתעוררו בציבוריות‬ ‫נרטיבים ופסיפס של פרספקטיבות‪ .‬עוד נדונות בספר‬
‫הישראלית החל משנות השבעים של המאה שעברה ועד‬ ‫"פרשת כפר קאסם"‪ ,‬הניסיון להאחיד את לימודי המורשת‬
‫ע"י ‪ 100‬מושגים משותפים‪ ,‬ההתייחסות לקו הירוק‪ ,‬הסיורים‬
‫לשנות העשור השני של המאה הנוכחית‪.‬‬ ‫לחברון ולארץ האבות‪ ,‬ההתייחסות למושג ה"נכבה" ועוד‪.‬‬
‫למרות סיבוכיות החומר ונושאי הדיון‪ ,‬הספר כתוב בצורה‬ ‫ההיסטוריונים אשר מתייחסים לעבר כמרובה פרספקטיבות‪,‬‬
‫נרטיבים ואמיתות מכונים בדרך כלל כ"היסטוריונים חדשים"‪.‬‬
‫בהירה ומעוררת ענין‪.‬‬
‫מומלץ‪.‬‬

‫‪ 12.5‬הגשם של סבא אהרון‬ ‫‪ 24.3‬חנן הגנן‬ ‫‪ 25.2‬מהומה על הבמה‬ ‫גאה להציג‪:‬‬ ‫‪ 26.11‬הדייג ודג הזהב ‪ 24.12‬אלאדין ומנורת הקסמים ‪ 28.1‬מסע מעבר להרים‬

‫הצגות הילדים‬

‫‪ 2019/20‬תש"ף‬

‫‪www.matnas-arad.org‬‬

‫יוצאים לתרבות טובה בערד!‬

‫‪NEGOTIATION MATTERS‬‬
‫נושאים למשא ומתן‬

‫הפרויקט מעוניין למקד את תשומת הלב בתהליכי משא ומתן‬
‫והסכמים שנשאו פרי‪ ,‬לשפוך אור על משמעותם לטווח‬
‫הקצר והארוך‪ ,‬ועל ידי כך לבסס את הטענה שההחלטה‬
‫לבחור בדרך המשא ומתן היא תמיד החלופה העדיפה‪.‬‬

‫התערוכה ביוזמת מכון גתה ישראל והמכון למחקרי בטחון‬
‫לאומי‪ ,‬בשיתוף מכללת שנקר בתל אביב והאוניברסיטה‬
‫לאמנויות בברלין‪ ,‬ובתמיכת קרן פורום העתיד גרמניה‬
‫ישראל‪.‬‬

‫פתיחת תערוכה בלובי מתנ"ס ערד‬
‫ראשון ‪ 22.9‬בשעה ‪19:00‬‬

‫‪ 18:00‬שיח פתוח בנושא משא ומתן במקורות‬
‫בבית מדרש אלול‪ ,‬בהנחיית אוברי אייזקס‬
‫‪ 19:00‬ברכות וקטעי נגינה‬

‫‪ 19:30‬פרופ' גיא בן פורת‪ :‬מבט ישראלי‬
‫על הסכסוך בצפון אירלנד (באולם חצב)‬

‫‪ -‬הכניסה חופשית ‪-‬‬

‫גליון מספר ‪19.9.2019 1 1025‬‬ ‫‪14‬‬