Page 107 - dig_all
P. 107
"לא מצאתי מפה
של שתי מדינות"
אוליבר וחבריו לצוות ,קריל ונטלי ,הגיעו לארץ מגרמניה כדי לצלם סרט דוקומנטרי
על חברון .שלושת הקולנוענים למדו יחד בקולג' לקולנוע שבעיר קלן .במקום
לשרת בצבא הגרמני ,העדיף אוליבר לנסוע לישראל ולהתנדב בסיוע למוגבלים
בירושלים .אוליבר יודע לדבר קצת בעברית.
"כשהגעתי לישראל הייתי פרו-פלשתיני" ,אמר לי בגילוי לב.
"למה? על סמך מה?"
"פשוט בגלל שהם האנדרדוג בסכסוך הזה – אין להם מדינה ואין להם צבא .הם
הצד החלש שצריך תמיכה .אחר כך ,כשכבר התנדבתי בישראל והייתה לי חברה
מקיבוץ ,הבנתי שיש גם צד שני".
עוד לפני שהתחילו הצילומים לסרט ביקשתי מאוליבר להיפגש .לא לחינם ביקשתי
פגישה מקדימה עמו .אחרי הניסיון הקשה והכואב עם הסרט שצילמה אסתר ,לא
יכולנו להרשות לעצמנו שהגרמנים ישתמשו בחומרים לסרט הסתה נגדנו .החשש
היה גדול והעמיד אותי בהתלבטות קשה ,האם לשתף פעולה עם צוות קולנוענים
זר ולנסות להסביר דרכו לעולם שחברון ,עיר האבות ,קשורה אלינו ,לבנים היושבים
בה כעת ,בכל נימי נפשנו? האם נוכל להסביר ולהראות את ההיסטוריה הלאומית
והמשפחתית שלנו ואת מלחמת הטרור וההסתה שמתנהלת נגדנו מדי יום ביומו?
או שמא אין סיכוי לכך מאחר ש"העולם כולו נגדנו" ,כדברי השיר ,ומוטב להיזהר
ולהימנע מסרט שיגביר את מסע ההכפשות?
אוליבר הבחין היטב בקושי ובהתלבטות וניסה להפיג את חששותיי.
"סמכי עליי ,אני לא אעשה סרט שיפגע בכם .באחת הפעמים שסיירתי
בקסבה צילמתי בעל חנות שמלות ב'שללה' שמתחת ל'בית הדסה'.
חברון שוברת שתיקה | 107
