Page 105 - dig_all
P. 105
"זוז! אתה מפריע לצילום"
"אמא ,תראי" ,קראו הילדים והצביעו על החלון" ,הערבים שרפו שוב את 'חסם
שוטר'" .מהעמדה התאבך עשן סמיך שהעיד על מה שהתחולל שם .לפני זמן לא
רב שרפו ערבים את העמדה ,וכעת זו הפעם השנייה .מאוחר יותר שאלתי את אחד
החיילים איך קרה שהם לא הצליחו למנוע את ש ֵרפת העמדה ,הרי יש שם חייל
ששומר כל הזמן .החייל ענה שהערבים יידו אבנים על העמדה ,אך מאחר שיש
הוראה לא לסגור את המעבר גם כשיש הפרות סדר ,החייל שהיה שם נאלץ למצוא
מסתור מפני האבנים שהוטחו לעברו .הוא לא ראה שבינתיים הכניסו הערבים את
מכל הדלק למכולה והציתו אותה.
מיד אחר כך נסגר המחסום ,ולא היה אפשר לעבור דרכו .הערבים ערכו שם צילומים
מבוימים היטב של ילדים ערבים שכביכול נמנע מהם לעבור דרך המחסום ,ולכן
הם נאלצים לעשות עיקוף גדול .ההפגנות והצעקות היו מאוד פוטוגניות .רק
בשביל תעשיית הסרטים הזו היה שווה לערבים לשרוף את העמדה .הסבל והקושי
של הערבים הגרים פה לא באמת מעניינים אותם – הם עצמם שרפו את העמדה
ובכך הקשו על חיי הערבים הגרים במקום .מה שחשוב להם באמת זו האפשרות
לנגח את ישראל.
מכרה שלי ,דרורה קלמנט-קצב ,נסעה לבית העלמין העתיק בחברון כדי להשתתף
באזכרה ביום השלושים לפטירתו של חבר המשפחה .האוטובוס שבו נסעו הגיע
ל'חסם שוטר' סמוך לשעה אחת וחצי בצהריים .בחוץ ירד גשם שוטף והרחוב כולו
היה מוצף מים .נהג האוטובוס לא הצליח לנסוע בעלייה התלולה לכיוון בית העלמין,
ולכן המתינו הנוסעים זמן רב ליד המחסום ,עד שיגיע רכב חלופי קטן יותר.
"תמיד שמעתי על זה" ,אמרה דרורה" ,אך מעולם לא חשבתי שאראה
את זה במו עיניי .בחור ערבי כבן עשרים נעמד מול האוטובוס
שלנו ומאחוריו עמד צלם .לפתע התחיל לצרוח באנגלית' :משטרה!
משטרה!' זה היה כל כך פאתטי ומזויף .ברקע פתחה חבורה של ילדים
ערבים ביללות .בסופו של דבר נאלץ החייל להזיז את הצעיר הערבי
חברון שוברת שתיקה | 105
