Page 100 - dig_all
P. 100
אף שהשיחה הייתה ברוח טובה ,אני לוקחת את הדברים בעירבון מוגבל .לצערנו,
בשנת תרפ"ט רוב הערבים שהיו שכנים וחברים של היהודים קמו עליהם ורצחו
אותם באכזריות .עד היום אנחנו עדים לדו פרצופיות – יש ערבים שחיים בינינו,
עובדים איתנו ,ולפעמים גם חברים ,ופתאום הם הופכים את עורם ומבצעים פיגוע.
גם אז וגם היום יש ערבים שהצילו יהודים ובאמת רוצים לחיות בשלום ,אך אף
פעם אי אפשר לדעת על מי אפשר לסמוך ועל מי לא .לעולם לא אוכל לדעת אם
ערבי שהיום הוא כל כך נעים ,נחמד ומכבד ,לא ישלוף מחר סכין וישחט אותי.
מבחינתי ,היחס אל שכנינו הערבים צריך להיות בבחינת 'כבדהו וחשדהו'.
מהר מאוד התברר שהאידיליה של שיחה מכובדת לא החזיקה מעמד זמן רב.
שבועיים בלבד לאחר מכן ,בשבת בצהריים ,דפקו על דלת ביתנו שני ילדים מחברון:
"ראינו את האופניים של דוד שנעלמו בסוף הרמדאן .הן נמצאות בחצר של ערבי
שגר ליד צומת ג'ילבר עם לוחית העץ עליהם".
בתחילת החופש נעשה ביישוב מבצע לסימון אופניים .כל משפחה קיבלה לוחית
עץ קטנה שעליה כתבה את שמה ,והלוחית חוברה באזיקונים לאופניים .האופניים
של דוד היו בסמוך למדרגות הבית ,אך גם קרוב לכביש .בבוקר שלאחר 'עיד אל
פיטר' נעלמו האופניים .חיפשנו אותם בכל היישוב ,אך לשווא .הבנו שככל הנראה
נגנבו .דוד הצטער על כך מאוד ,גם משום שהיו אופניים יקרים.
כשהגענו לחצר של משפחת אבו-שמסייה ,צלמי ארגון בצלם המפורסמים,
התאכזבנו .לא היו אלה האופניים של דוד ,אך יצחק זרביב זיהה אותם מיד" .אלה
האופניים שלי! כבר כמה ימים שאני מחפש אותם בכל השכונה!" באמת על תווית
העץ היה כתוב – 'זרביב'.
המשטרה שהוזעקה התעכבה .בינתיים באסם אבו-עיישא נטל פיקוד על העניינים
והחזיר את האופניים הגנובים תוך שהוא צועק עלינו" :אתם זרקתם את האופניים
לפח ,ילדי אבו-שמסייה לקחו אותם מהפח! קחו את הזבל שלכם".
יצחק בן התשע שמח מאוד באופניו שחזרו אליו במפתיע .בשבילו לא מדובר כלל
בזבל – אלה אופניו שעליהם רכב להנאתו.
באסם אבו-עיישא המשיך להטיח בנו האשמות" :מה אתם עושים עניין מאופניים?
אז מה אם הגנב הוא צלם של בצלם?"
השעה הייתה שעת צהריים ,ואני מיהרתי לשיעור הנשים המתקיים בכל שבת.
אמרתי לעצמי כי שגרת החיים ,האורחים ,השיעורים ,הסעודות המשפחתיות
והקשר הלאומי והאישי שלנו למקום ,גדולים פי כמה וכמה מארגונים הזויים
המנסים להלביש תרבות מערבית זרה על הערבים כדי להכפיש את ישראל ,או
מגנבים קטנים וצלמים בשירות ארגוני זכויות אדם.
| 100חברון שוברת שתיקה
