Page 97 - dig_all
P. 97
"זה הבית שלי ,זה רשום על שמי בעיריית חברון .יש לי עדר והם לוקחים את
הצמחייה של המרעה .יאללה ,קח אותם מהאדמה שלי!" קרא שוב ושוב כשהוא
מנסה לשכנע את המשטרה לגרש את הפולשים לאדמתו.
ואולם ,אנשי תעאיוש וחבורת ה'צדקנים' שהגיעו מאמריקה כדי לעזור לערבים
במאבק בכיבוש לא התעניינו בו כלל .הם המשיכו לכבוש שטח לא להם ,כשהטוען
לבעלות על השטח צורח עליהם ומנסה לשכנע את המשטרה לסלקם משטחו .הם
המשיכו בעבודתם במרץ ובהתלהבות ,תוך כדי שירה וקריאת סיסמאות נגד הכיבוש.
מדי פעם בפעם שרו גם בעברית" :לא יישא גוי אל גוי חרב ,ולא ילמדו עוד מלחמה".
מאוחר יותר למדתי שקבוצה זו הגיעה לארץ לעשרה ימים של 'אקטיביזם
וסולידריות עם הפלשתינים אשר גורשו מבתיהם ומאדמותיהם ,בשם ההרחבה של
ההתנחלויות והכיבוש' .הקבוצה הזו הורכבה בעיקר מארגוני שמאל שונים כמו ג'יי
סטריט ,הקול היהודי לשלום ,הלל הפתוח ,אם לא עכשיו ,סטודנטים למען צדק
בפלשתין ,השומר הצעיר ,תעאיוש ועוד.
לא יכולתי להאמין למראה עיניי .לא זו בלבד שהקבוצה פלשה לאדמות שערבי
טוען מולם שהן שלו ועשתה בשטחו כרצונה ,היא עושה זאת תוך פגיעה בתרבות
ובדת של הערבים תושבי המקום .בחברון אין דיסקוטקים ובתי קולנוע בגלל אופייה
השמרני והדתי של העיר .הקמת קולנוע בחברון היא בהחלט פגיעה ברגשותיהם
של המוסלמים המקומיים.
בעקבות האירוע ההזוי ניסיתי לחפש מי הערבי שצעק עליהם ודרש שירדו
מאדמתו .לאחר כמה ימים פגשתי בו בצומת ג'ילבר והתפתחה ביננו שיחה.
באסם אבו-עיישא מדבר בעברית טובה וקולחת .הוא פתח וסיפר כי לאביו היו
ארבעה עשר אחים ואחיות משתי נשים .סבו ,אחמד קרידה ,היה לטענתו סוג של
מנהיג מקומי ,כמו ראש עיר .כפי שאנחנו יודעים מכמה מקורות (ביניהם 'ספר
חברון') ,הציל הסב יהודים בפרעות תרפ"ט .אחמד קרידה התגורר באזור 'בית
הדסה' ,אך מקור המשפחה ממכה שבערב הסעודית.
שאלתי אותו מתי עלו בני משפחתו לתל רומיידה ,והוא ענה שיש לו תעודות
משנות ה 20-שלפיהן האדמות האלה רשומות בטאבו כשייכות לו .אמרתי
לו שיש לי תעודות שאלה אדמות של הקהילה היהודית ,ושמאוד מעניין אותי
לראות את התעודות שיש לו ואת המסמכים .אבו-עיישא לא ממש התלהב ,אבל
הסכים להראות לי את מסמכיו בהזדמנות אחרת .ציינתי לפניו כי המסמכים שלנו
מפורסמים ומופיעים ב'ספר חברון' ואף הסכמתי להראות לו אותם (יש לי תצלום
אוויר משנת ,1945שמראה כי כל השטח נטוע עצי זיתים כפי שכתוב במסמכים
שבידי ואין בו אפילו בית ערבי אחד).
חברון שוברת שתיקה | 97