Page 92 - dig_all
P. 92
גיבורות על ילדים
ראש חודש אב ,והערבים חוגגים את 'עיד אל פיטר' ,החג שמסיים את חודש
הרמדאן ובו שוברים את ימי הצום .סמוך לשעה שתיים בצהריים נכנס בני ,דוד בן
התשע ,במהירות הביתה וצעק בבהלה" :ערביות הרביצו לנו – בואי מהר!"
לקחתי את המצלמה ורצתי מיד לצומת ג'ילבר הסמוכה לשכונתנו .קבוצת
אנרכיסטים מארגון ISMישבו במורד הכביש ,מול שורת הבטונדות המוצבות
לאורך הכביש.
"ראיתם?" שאלתי אותם" ,ראיתם מה קרה?"
"לא .לא ראינו שום דבר" ,ענו בהפגנתיות כשהמצלמות בידיהם.
"אמא!" צעק אליי דוד" ,אני רואה את הערביות שהכו אותנו!" כשהוא מצביע על
הבית שבפתחו עמדו הנערות שהכו אותו ואת חבריו.
רצנו אל החיילים שעמדו בסמוך ואמרנו להם" :תסתכלו – אתם רואים? אלה
הנערות הערביות שהכו את הילדים שלנו ,בבקשה עצרו אותן לפני שייעלמו
ברחבי חברון ולא נדע מי הן!"
"בואו הנה" ,קרא לעברם החייל ,אך הבנות ברחו לתוך הבית" .אני לא יכול לנגוע
בהן" התנצל החייל והזמין את המשטרה.
"רק רגע" פניתי לילדים" ,ספרו לי בדיוק מה קרה".
"עלינו מ'בית הדסה' לאדמות ישי" ,סיפר מתניה בן האחת עשרה ,ובני הוסיף" :פה,
ליד הבטונדות ,היו כשבע או שמונה נערות ערביות .הן נתנו יד זו לזו וחסמו לנו
את הכביש".
"כמה ילדים הייתם?"
"היינו ארבעה ילדים .אני ואחי הקטן לביא ,שריה ודוד" ,ענה מתניה" .רצינו לבוא
לשחק עם דוד בבית שלו .התקדמנו ...ואז הערביות שעשו מחסום התחילו להכות
אותנו .הן נתנו לנו בעיטות ,בוקסים וכאפות .הצלחתי לרוץ אל החייל וצעקתי:
| 92חברון שוברת שתיקה
