Page 93 - dig_all
P. 93
מרביצים לנו! החייל בא בריצה והבנות ברחו לכיוון הבית של הצלמים ונכנסו
ברווח שבין הבטונדות .החייל קרא להן לעצור ,אך הערבים שעמדו שם אמרו להן
לברוח והן ברחו".
"ואז רצתי הביתה לקרוא לך" ,הוסיף דוד.
"היי ,היי ,הן בורחות!" צעקנו כשקלטנו שהן יצאו מהבית והחלו לברוח .רצתי עם
המצלמה לראות לאן הן בורחות .רק שלוש מהנערות המכות זוהו על ידי הילדים,
השאר נעלמו .הנערות שזוהו נכנסו לבית ערבי אחר ,אחת מהן ברחה לכיוון בית
העלמין היהודי אך לפתע חזרה בה ,הסתובבה וחזרה לכיוון ביתם של צלמי בצלם.
אנרכיסט אנגלי מארגון ISMרץ במהירות ונעמד לפניי ,כשגבו אליי ,כדי להסתיר
את מקום מנוסת הערבייה מהמצלמה .ואז ,כשהוא דוחף אותי בכוח ,הרים את
זרועותיו לצדדים והכה אותי בכתפיי .צעדתי כמה צעדים לאחור ,ומבין זרועותיו
קלטה עדשת המצלמה את הערבייה נכנסת לביתה של פאיזה אבו שמסייה.
את שמה של פאיזה אני מכירה מסרטון של בצלם ,שבו היא מספרת שהיא ובעלה
מצלמים עבור הארגון .אפילו את ילדיה היא מציידת במצלמות של בצלם ,ובדרך
כלל הם מספקים את הסחורה .אחד מהם מ ּוכר כמעט לכל הילדים היהודיים ,כיוון
שהוא נוהג להתגרות ולתקוף אותם או שהוא מנסה להפיל אותם מאופניהם .בבית
זה מצאה הערבייה מחסה.
בינתיים ,בזמן שצילמה אותי ,קראה פאיזה לילדה הקטן כבן שמונה ולחשה על
אוזנו .הילד רץ אל תוך הבית ואז היא דחפה את מצלמתה ממש מול העדשה שלי,
כדי לחסום את אפשרות הצילום ולהסתיר מעיניי את המתרחש ליד הבית .האם היא
אמרה לילד שימסור לנערה המכה לברוח או להחליף בגדים ,כדי שלא יזהו אותה?
איני יודעת ,אך ההתעקשות של פאיזה לחסום בפניי את הצילום באופן בוטה
ואלים כל כך העלתה חשד שאכן ניסתה להסתיר את הערבייה המכה .ואמנם,
כשהמשטרה הגיעה הנערה הערבייה כבר לא הייתה שם.
לאחר שלוש שעות שבהן בילינו בתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה נגד הנערות
הערביות שתקפו את הילדים ונגד האנרכיסט שתקף אותי חשבנו שהסיפור נגמר.
אך לא כך אירע – כמה ימים לאחר מכן הופתעתי.
מאחר שהימים היו ימי חופש ,והילדים היו בבית ,לא התפניתי לסדר את הסרטים
מהאירוע .אך לאנשי הסולידריות הבינלאומית יש זמן ואין ילדים ,וכך התאפשר
להם להזדרז ולהפיק סרט ,כתבה ותמונה .את עלילת הסרט ,תרתי משמע ,לא
יכולתי אפילו לדמיין.
הסרט נפתח בפעילות הפרחת בלוני סבון בצומת ג'ילבר ,שאותה ארגנו האנרכיסטים
חברון שוברת שתיקה | 93
