Page 132 - dig_all
P. 132
ישראל ולפגוע בה .אבל כדאי שתדעי שעל כל סיור פרובוקטיבי אחד שלהם,
מגיעים לחברון פי כמה וכמה קבוצות של יהודים ולא יהודים ,שאוהבים את ישראל
ותומכים בה ובנו .הנזק העיקרי שהם גורמים הוא ברחבי העולם ,שם מתגברת
האנטישמיות בגלל הפצת השקרים שלהם".
נפרדתי ממרסלה ,אך דבריה הוסיפו להדהד בראשי ועוררו את מחשבותיי.
בכל פעם כשמגיעה לחברון 'תיירות שנאה' ונערכים הסיורים הפרובוקטיביים
המשמיצים את צה"ל ,אותנו ואת מדינת ישראל באופן מרושע ,אני מתלבטת ביני
לבין עצמי :האם לצאת לדבר איתם? האם לספר להם מה באמת קורה בחברון?
אני שואלת את עצמי אם הם שונאי ישראל אנטישמיים ,ואז בכלל לא משנה
מה ננסה לומר להם כי הם ידחו אותנו בבוז ובשנאה ,או שהם בסך הכול אנשים
תמימים שהצטרפו לסיור כדי לראות את חברון בלי הזדהות פוליטית עם ארגון
השמאל הקיצוני ,ויהיו פתוחים לשמוע גם אותנו.
תהא אשר תהא התשובה לכך ,המפגש איתם אף פעם לא קל .זה מחייב התמודדות
עם שנאה עיוורת ועם סיסמאות נבובות וחלולות שמועברות בסיור בצורה של
שטיפת מוח .איך אפשר להוריד את המסווה מעל פני ה'מדריכים' ולהראות
לתיירים ולמטיילים ש'המלך עירום' ואין אמת בדבריהם?
ביום שישי שלפני ראש השנה ,בסוף תשע"ה ,חזרתי מהעבודה ,ובדרך הרהרתי
בשאלה מה נותר לי לבשל ומה יש לנקות לפני כניסת השבת .בצומת ג'ילבר
הבחנתי בהתקהלות גדולה .בדיוק מה שחשבתי – היה זה סיור גדול של שוברים
שתיקה .מה אעשה עכשיו? אדבר איתם? אתעלם? החלטתי שצריך לדבר איתם.
ניגשתי לחבורה שישבה על המדרכה ופניתי אליהם:
"שלום ,אני גרה כאן .אולי מישהו מכם רוצה לשמוע את הצד השני של הסיפור?"
אין תגובה.
"מאיפה אתם?"
"מגרמניה".
אישה אחת ניגשה לעברי ואמרה" :אני עיתונאית ,אשמח לדבר איתך" .היא ביקשה
ממני את מספר הטלפון ורצתה להיפגש עימי.
בינתיים הגיע יהודה שאול ,ממייסדי שוברים שתיקה .את שירותו הצבאי עשה
לפני שנים בחברון ,במסגרת חטיבת הנח"ל .את הכביסה שלו היה מכבס בקביעות
אצל אחד מתושבי היישוב היהודי .היום הוא משמיץ את תושבי היישוב היהודי
בארץ ובעולם .אף שהיה חייל בחברון וראה את המתרחש בעיניו ,מבחינתו אין
היום פיגועים ואין איומים ביטחוניים על ישראל .רק מנטרת ה'כיבוש' ו'אומללות'
| 132חברון שוברת שתיקה
