Page 138 - dig_all
P. 138
יותר להתעמת איתם ...לצערי זו דוגמא מושלמת לעיוות המציאות
של ארגון שוברים שתיקה .המושג 'קטקטים' הוא נדב"ר (נוהל דיבור
בקשר) .כמו שלחייל קוראים 'גפרור' ולמ"פ – 'קודקוד' .אלה שמות
קוד ושפה צבאית משותפת (בכל מקום שבו נמצאים חיילי צה"ל).
לא זכור לי מצב שיש לידי ,או ליד חייליי ,ילדים ,ואנו קוראים להם
'קטקטים' ומתייחסים אליהם בצורה לא אנושית .רחוק מזה .בנוסף,
אדון שובר שתיקה ,לא זכור לי מצב שבו היה עימות עם ילדים .זכורים
לי ילדים שנפצעו בהפרות סדר מאבנים שזרקו אחד על השני ,והם
קיבלו טיפול מאיתנו .זכור לי ילד ערבי שנפצע בכדורגל ושהחופ"ל
(חובש פלוגתי) שלי חבש וטיפל בו ,ולבסוף הנהג שלי נתן לו סוכריה.
להציג אותנו כפלוגת חסרת רחמים שקוראת לילדים בכינויים ,זו
אמירה רדודה ויותר מזה ,זו אמירה שקרית.
אני מעולם לא ישבתי בשבת אצל ברוך מרזל ,ולא זכורה לי פעם אחת
שבאת ואמרת לי תחושות קשות מאותם מפגשים .למה? כי החמין
היה טעים והיום כבר אפשר ללכלך? או כי נגמרו לכם החומרים לעבוד
עליהם בארגון אז אין על מה לספר?
חיילי מבצעית ,932ואני בראשם ,לא עברנו שטיפות מוח! כל פעילות
מבצעית הייתה עם מטרה מלווה בתדריך ,תחקיר והבנת המשימה.
לא פעלנו ולו לרגע קטן תחת ארגון פוליטי או מרצונות של לפגוע,
להשחית או להרוג .לפני כל פעילות שיצאה היו דגשים מאוד ברורים
של שמירה על כבוד האדם ,של איפוק ,ולכן אני לא מבין כל כך מאיפה
השטויות שיוצאות לך מהפה.
לגביי אמירותיך בנוגע ליחסם הרע של היהודים בחברון – נכון ,יש
קיצוניים בכל מקום ,ולעיתים היו אזרחים שדיברו אל חייליי ואליי
בצורה מביכה ומשפילה ,אך להפוך את זה לאירועים שכיחים זה הבל
הבלים .היישוב היהודי בחברון ,בקריית ארבע ובחרסינה דאג לחבק,
לפנק ,לעטוף ולאהוב את החיילים ,כאילו היו אחיהם או ילדיהם
הקטנים .עד היום אני בקשר עם חלקם .אז להגיד לאותם אנשים
שכל כך עזרו וסייעו שהם הפריעו ,שהם פגעו – זו אמירה מתסיסה
ושקרית ,ואני מאמין שגם פוגעת.
זכור שאתה מדבר בצורה כזו ,אתה פוגע בהם .אתה פוגע בפלוגה
שאליה היית שייך ,אתה גורם לנו להיות משהו שלא היינו!
אני ישן טוב מאוד בלילה לאחר קו חברון .יודע וחותם על כך שחייליי
| 138חברון שוברת שתיקה
