Page 148 - dig_all
P. 148
המלצה לתיקון העתירה
"זהו רובע תעשייתי יהודי מתקופת בית שני" .במילים אלה הגדיר מנהל אתר
החפירות בתל חברון ,עמנואל אייזנברג ,את האתר בתל רומיידה" .נמצאו פה בית
בד ,בורות מים ,ובית יוצר שבו כבשן וב ֵרכותֵ .מרובע זה הוליכו דרך וכבש מדורג
לתוך מרכז היישוב ,שהיה במרכז התל".
"ואיך יודעים שיישוב זה היה יהודי?" שאל אחד המשתתפים.
"יש הרבה סימנים ,כמו למשל כלי האבן שנמצאו כאן ,שבהם השתמשו יהודים
ששמרו על טהרה .כלי חרס שנטמאים אי אפשר לטהרם ,ולכן השתמשו הכוהנים
וישראל ,ששמרו על הטהרה ,בכלי אבן שלא מקבלים טומאה".
הדברים נאמרו במהלך סיור שהתקיים באסרו חג שבועות תשע"ד ,במסגרת 'כנס
מחקרי חברון' של מדרשת חברון ,בחלקה 53של תל חברון .מאוחר יותר התגלו
בחפירות שני מקוואות גדולים ,שמעידים כי בתל חברון הייתה התיישבות יהודית
מובהקת גם בתקופת בית שני.67
אחרי הרצח של אבא קבע היישוב שלט על החלקות 52ו" :53-כאן תיבנה שכונת
נחלת שלמה" ,מתוך רצון להיאחז במקום שממנו מנסים המחבלים לגרש אותנו.
מתוך שמונה מאות הדונמים שנקנו בתל חברון (תל רומיידה) לפני כמאתיים שנה,
בשנת 1943הצליחו ראשי הקהילה היהודית הגולה מחברון לרשום את חלקות 52
ו 53-בטאבו תחת שלטון הבריטים .המשמעות היא שאדמות אלה הן רכוש יהודי
מוכח שרשום כחוק ואי אפשר לערער על כך.
כשכבש הלגיון הירדני את חברון ב ,1948-השכירו הירדנים את החלקות לחמולת
אבו-חייכל .עם שחרור יהודה ושומרון במלחמת ששת הימים עבר הסדר החכירה
לידי המנהל האזרחי של השלטון הישראלי ,ולאחר מותו של השוכר הופסקה
השכירות עם חמולת אבו-חייכל .למרות זאת ,המשיכו הערבים להשתמש בחלקות
באופן פיראטי.
.67בסוף תקופת החפירות נחשף מקווה ענק בעל מאפיינים ייחודיים .עוד בטרם הסתיימה החשיפה התגלה טור מדרגות
מטויח .החפירות התמשכו מעבר למתוכנן ,ומקווה נוסף התגלה .התברר כי בכניסה ליישוב חברון נבנה מקווה רב-ממדים
בשלהי ימי בית שני .משזה חרב במלחמת החורבן ,בשנת 70-66לסה"נ ,נבנה מקווה חדש עם אותם מאפיינים.
| 148חברון שוברת שתיקה