Page 145 - dig_all
P. 145

‫הגדה המערבית בירושלים‪ .‬במקביל‪ ,‬גם הקהילה האשכנזית של חסידות חב"ד‪,‬‬
                   ‫שגם לה נכסים רבים בעיר‪ ,‬ביקשה להחזיר לידיהם את רכושה‪.‬‬

‫למרבה האכזבה‪ ,‬מדינת ישראל נכנסה לנעלי הממשלה הירדנית‪ ,‬והמשיכה‬
‫להתייחס לנכסים כ'נכסי אויב'‪ .‬הממשלה המשיכה להשכיר את השוק לעיריית‬
‫חברון ולערבים‪ ,‬תוך פגיעה בזכויות הקנייניות של הבעלים המקוריים‪ .‬האפוטרופוס‬

                      ‫שניהל את 'נכסי הנפקדים'‪ ,‬ניהל גם את 'נכסי האויב הציוני'‪.‬‬

‫אפשר לומר כי בפועל‪ ,‬מדינת ישראל‪ ,‬שהמשיכה את מדיניות הכיבוש הירדני‪,‬‬
                                            ‫הלאימה את כל הרכוש היהודי בחברון‪.‬‬

‫אנשים בראשות הרב משה לוינגר‪ ,‬שקיבל ייפוי כוח מוועד כולל הספרדים ומהרבי‬
‫מליובאוויטש‪ ,‬שהיה אחראי על רכוש חב"ד‪ ,‬ניסו לחזור לחברון‪ .‬הם שכרו את מלון‬
‫'פארק' ואחר כך הועברו לממשל הצבאי‪ ,‬אך הם לא יכלו לחזור אל נכסי היהודים‬
‫בחברון‪ ,‬כי הממשלה הקימה שכונה יהודית במזרח העיר‪ ,‬היא קריית ארבע‪ ,‬ולא‬

                              ‫נתנה לשוב אל השכונות היהודיות העתיקות בחברון‪.‬‬

‫המאבק להחזרת הרכוש היהודי לבעליו הגיע לשיא כאשר נכנסו הנשים ל'בית‬
     ‫הדסה'‪ ,‬בראשותה של הרבנית לוינגר‪ ,‬אחרי חג הפסח בשנת תשל"ט (‪.)1979‬‬

‫בערב ט"ו בשבט תש"מ (‪ )1980‬נרצח בחברון תלמיד ישיבת ההסדר 'ניר'‪ ,‬יהושע‬
‫סלומה הי"ד‪ .‬יומיים אחר כך החליטה ממשלת ישראל שיהודים יוכלו לשוב ולגור‬
‫בכל מקום ששייך ליהודים‪ ,‬אך החלטה זו לא מומשה כלל‪ .‬רק לאחר רצח ששת‬
‫בחורי הישיבה בערב שבת‪ ,‬בי"ז באייר תש"מ (‪ ,)1980‬התקבלה החלטת ממשלה‬
‫שהתירה ליהודים להתיישב בחברון באופן מעשי‪ .‬במקום נבנה מחדש בית הכנסת‬

                     ‫'אברהם אבינו'‪ ,‬ואף הוכנסו לשם קראוונים למגורי משפחות‪.‬‬

‫החלטת הממשלה אמורה הייתה לסיים לכאורה את העוולה של הלאמת הרכוש‬
‫היהודי‪ ,‬כפי שעשו הירדנים ב'רכוש האויב הציוני'‪ .‬אך למעשה‪ ,‬מערכות המשפט‬
‫ממשיכות במדיניות העושק של הרכוש היהודי ולא נותנות ליהודים לממש את‬
‫זכויות הקניין שלהם בחברון‪ .‬היישוב היהודי עדיין משתרע על אחוז קטן מתוך‬
‫כלל הקרקעות והרכוש היהודי שבעיר‪ ,‬והוא יושב בבתים שנגאלו או שנבנו רק‬

 ‫לאחר מאבקים‪ ,‬או שחזרת היהודים אליהם אושרה בעקבות פיגועי טרור קשים‪.‬‬

‫כשרצינו לעבור לחברון לאחר הרצח של אבי‪ ,‬הרב שלמה רענן הי"ד‪ ,‬ולתמוך‬
‫באמי‪ ,‬לא היו בחברון מקומות דיור פנויים‪ .‬רק לאחר חודשים רבים של המתנה‬
‫שיפצו עבורנו חנות שהפכה לדירה בת שתי קומות במבנה השוק הסיטונאי‪ ,‬שהיה‬
‫ריק כבר למעלה משבע שנים קודם לכן‪ .‬כך יכולנו לעבור ולגור בחברון לא רחוק‬
‫מאמא‪ ,‬וליד הכולל שהקמנו על שמו של אבא – כולל 'אור שלמה'‪ .‬אל הדירה‬
‫בשוק הסיטונאי הנטוש נכנסנו בנר שמיני של חנוכה תשס"ב (‪ ,)2002‬והצטרפנו‬

‫חברון שוברת שתיקה | ‪145‬‬
   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150