Page 214 - dig_all
P. 214
חתונת המתים
"אללה הוא אכבר" ,זעקו אלפי ערבים משולהבים באקסטזה דתית.
"שוהדא" ,קראו הרמקולים בעוצמה רבה.
ישבנו בביתנו באמצע סעודת השבת ,כשלפתע שמענו וראינו מהחלונות את
ההלוויה ההמונית .רחובות שלמים בהר שמולנו התמלאו בהמון אדם .ממקומנו
ראינו בבירור כי זו הלוויה ומהקריאות שנשמעו הבנו שמדובר בלוויה לאומנית,
אך לא יכולנו לדעת מה באמת מתרחש שם.
לפתע ,בין הצעקות והקריאות המתלהמות ,נשמעה מוזיקה ערבית של שמחה
ברמקולים .מוזיקה? באמצע הלוויה? לא הצלחתי להבין מה זה צריך להיות .בעוד
אני תוהה לפשר העניין הגיעה אמא ושאלה בבהלה" :מה קרה? אם הם שמים
מוזיקה שמחה ,אולי קרה משהו? האם יש נפגעים יהודים?"
"לא נראה לי שקרה משהו" ,ניסיתי להרגיע את אמא ,כשבעצם לא באמת ידעתי
מה קורה.
למחרת ,ביום ראשון ,כאשר ראינו את הפרסומים ,לא יכולנו להאמין שאכן זה
מה שאירע :מדינת ישראל נתנה לערבים בחברון חמש גופות של מחבלים ,בזמן
שגופות חיילינו ,אורון שאול והדר גולדין הי"ד ,עדיין מוחזקות בידי החמאס בעזה.
גופות המחבלים שהוחזרו לרשות הפלשתינית זכו לכבוד רב ולהלוויית המונים,
והוכרו כגיבורים לאומיים לאחר מותם .יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן ,שעד
אז אסר לקיים הלוויות צבאיות למחבלים שאת גופותיהם החזירה ישראל – הורה
הפעם לקיים הלוויה צבאית ,ואף לתת מענקים כספיים למשפחות המחבלים.
מהר מאוד התבהרה גם תעלומת המוסיקה השמחה בהלוויה .אביו של המחבל
ראאד ג'ראדאת ,שביצע פיגוע בבית ענון ,ואביה של המחבלת דאניה ראשיד,
שניסתה לדקור חייל במערת המכפלה ,השתתפו יחד בהלוויה .אך זו לא הייתה
סתם השתתפות בצער המשפחה .במהלך הלווייתו של המחבל ראאד ג'ראדאת
ביקש אביו ,בשם בנו המת ,את ידה של המחבלת דאניא ארשיד ,שחוסלה כמה
| 198חברון שוברת שתיקה
