Page 217 - dig_all
P. 217
מטען צינור
"אמא ,מה זה?"
"אל תמשיכו! עצרו!" צעקו החיילים למשפחה שצעדה ברחוב עם ילדיהם הקטנים.
הילדים הגדולים יותר התקדמו לפני המשפחה והיו קרובים יותר ל'בית הדסה'.
הם קיבלו הוראה לרוץ קדימה בעוד שאר המשפחה הייתה מאחור ,והדבר בלבל
את הילדים.
"רוצו מהר!" הורה להם החייל.
בתחילה סברו החיילים שהחפצים שנזרקו לעברם הם זיקוקים ,ולכן לא ביצעו
מרדף אחרי הערבי שראו שניות קודם לכן על הגג הסמוך .אב המשפחה ,שהוא
חבר בכיתת הכוננות ,זיהה מיד שמדובר במטענים וצעק" :מטעני צינור! כולם
לזוז!" אחד המטענים האלה התגלגל ממש לרגליה של ילדתם הקטנה ,אך בדרך
נס ,על אף שהיו מלאים בברגים ומסמרים ,המטענים לא התפוצצו .הערבי הסתלק
במהירות מהגג ,ועד שעלו לשם החיילים הוא כבר נבלע ברחבי חברון.
חבלנים של צה"ל פוצצו את המטענים באופן מבוקר .אחד החיילים סיפר לאחר
מכן שראה בתוכם כמות גדולה מאוד של מסמרים וברגים ,שנועדו לגרום לפגיעות
רבות וקשות יותר ולמספר רב יותר של נפגעים.
משפחה תמימה שירדה בליל שבת אל הרחוב והייתה בדרכה לאכול את סעודת
השבת עם חברים וחיילי צה"ל שסיירו במקום ומילאו את תפקידם בהגנה על
האזרחים ,ניצלה בנס מפיגוע ,שהיה עלול להיות מחריד ובעל תוצאות קשות.
כעבור שלושה ימים נתפסה החוליה .התברר כי כדי להשיג את מטרתם – רצח יעיל
של יהודים – השתמשו המחבלים בבית הנטוש שנאטם משום ששימש לפעולות
טרור ,זה שמולו נערכה ההצגה עם הערבייה הבוכה ובתה המתפקעת מצחוק.
מיותר לציין שארגוני זכויות האדם ,שהעמידו את הערבייה הזקנה עמאל מול
המצלמות ,לא יפרסמו שהבית הזה משמש בסיס לניסיונות חוזרים ונשנים לרצח
יהודים על בסיס דתי וגזעני.
ארבעה חודשים קודם לכן ניצלו בנס גם חייו של בעלי.
חברון שוברת שתיקה | 201
