Page 23 - dig_all
P. 23

‫הסרט ה'אנתרופולוגי'‬

                                                       ‫"אסתר! שלום‪ ,‬מה שלומך?"‬
                             ‫"איך את יודעת שאני בארץ? רק עכשיו המטוס נחת"‪.‬‬
‫"האמת היא שלא ידעתי‪ ,‬אבל ברוכה הבאה לארץ‪ .‬תגידי‪ ,‬ראיתי סרט על חברון‬

                                         ‫ביוטיוב‪ .‬זה במקרה הסרט שאת צילמת?"‬
                                        ‫"יוטיוב‪ ...‬אני לא יודעת‪ .‬איזה סרט ראית?"‬
‫"רואים שם אחת מתושבות היישוב בחג הפורים‪ ,‬כשהיא אומרת בצחוק לחיילים‬

                                                     ‫שהם עדיין לא הרגו מחבלים"‪.‬‬
‫"אה‪ ,‬כן‪ ,‬אני חושבת שהסצנה הזו נמצאת בסרט‪ .‬אני לא עשיתי את הטריילר‪,‬‬
‫אבל הוא מתוך הסרט‪ .‬אני אבוא לחברון ואזמין את כולם לראות אותו‪ .‬זה סרט‬

                                                   ‫אנתרופולוגי ולא נקטתי עמדה"‪.‬‬
            ‫"טוב‪ ,‬אני מקווה שהסרט לא נראה כמו הטריילר‪ ,‬כי הוא איום ונורא"‪.‬‬
‫כעבור כמה ימים קיבלתי מאסתר את הקישור לסרט 'חייל על הגג' עם הסיסמה‬
‫שלה‪ ,‬כדי שנוכל לצפות בו בטרם יוקרן בתל אביב‪ .‬לחצתי על הקישור לסרט‪.‬‬
‫ההתחלה לא בישרה טוב‪" :‬שמונה מאות מתנחלים קיצוניים גרים בחברון"‪ ,‬ציינה‬
‫הכתובית‪ .‬על העובדה שאנחנו מוקפים ביותר ממאה אלף ערבים קיצוניים‪ ,‬תומכי‬

                                             ‫ארגון הטרור חמאס‪ ,‬לא נכתבה מילה‪.‬‬
‫תוך כדי צפייה בסרט נזכרתי בביקוריה של אסתר בחברון‪" .‬אני רוצה להראות איך‬
‫אתם באמת‪ ,‬איך אתם חיים"‪ ,‬אמרה לי אז‪" .‬לא כמו אלה שמחפשים את הבלגאנים‬

                 ‫ואת האבנים‪ .‬אני באה לעשות סרט אנתרופולוגי‪ .‬אני לא נגדכם"‪.‬‬
‫אסתר ואחותה הגיעו לביתה של אמא כדי לצלם אותה‪ .‬אמא פתחה לפניהם את‬
‫לבה וסיפרה על הרצח של אבא‪ .‬כאשר דיברה – כל התמונות הקשות‪ ,‬של המחבל‬
‫הנועץ סכין בלבו של אבא‪ ,‬צפו ועלו לנגד עיניה‪ .‬הגעגועים והסיפורים על אבא‪,‬‬

                                       ‫על חייו ועל משפחתו – הכול צולם והוקלט‪.‬‬

‫חברון שוברת שתיקה | ‪23‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28