Page 261 - dig_all
P. 261
רופאים עם גבולות
בדרך העולה לביתי הבחנתי ברכב שעליו הכתובת .MSFבתוך הרכב ישבה אישה
לבושה באפוד שעליו כתוב באנגלית 'רופאים ללא גבולות'.
"קרה משהו? מישהו נפצע או חולה?"
"לא ,לא .שום דבר לא קרה .אנחנו בחברון כבר למעלה מעשרים שנה ,במסגרת
פרויקט שמטרתו להעניק סיוע נפשי לאוכלוסייה האזרחית".
"יש לכם הרבה קליינטים?"
"כן ,בהחלט".
"ואתם נותנים סיוע נפשי לכולם?"
"אנחנו נותנים עזרה לכל אחד שנפגע מאלימות".
"כמו למשל למי שיש במשפחתו מישהו שנרצח?" שאלתי ,כשבמחשבתי ראיתי
שכמעט כל היישוב היהודי יכול להיכלל בקטגוריה זו ,ולא רק אני .רוב האנשים
ביישוב היהודי מתחלקים לכאלה שהותקפו בידי טרוריסטים ערבים ,ולכאלה
שקרובם נפגע או חלילה נרצח בידי ערבים .אותו היום היה יום הזיכרון לחללי
מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ,ובראשי חלפו בזו אחר זו הדמויות של
אלה שהזכרנו רק לפני זמן קצר בטקס יום הזיכרון.
"כן" ,העירה אותי הרופאה מהרהוריי" ,זו אחת הדוגמאות לסיוע נפשי שאנו מעניקים".
"אתם נותנים עזרה גם ליהודים ,או רק לערבים?" שאלתי בתמימות מעושה ,אף
שהתשובה הייתה ידועה לי מראש .הרי ארגון 'רופאים ללא גבולות' לא סייע מעולם
ליהודי חברון .הרופאה העידה על עצמה ועל חבריה שהם נמצאים בחברון כבר
עשרים שנה ,כיצד ייתכן שמעולם לא שמעה שיהודים נפגעים מהאלימות ומהטרור
הערבי? איך לא עלה בדעתה שאולי גם הם זקוקים לסיוע ולתמיכה נפשית?
הרופאה ,שחשה שלא בנוח מן המעמד המביך מבחינתה ,נתנה לי תשובה
דיפלומטית ומתחמקת" :היהודים לא פונים אלינו ישירות ,וגם לא לסוכנות שלנו,
אז אנחנו עוזרים לאוכלוסייה הערבית".
חברון שוברת שתיקה | 245
