Page 270 - dig_all
P. 270
מן המשפחות הערביות בדרום הר חברון סובלים ממחסור כרוני במים .לטענת
אנשי הארגון ,הרשויות הישראליות אינן מאפשרות לפלשתינים לבנות בורות
מי גשמים חדשים ,והצלב האדום מספק מכלי מים ניידים למשפחות הערביות
שמתיישבות במרחב.
הם לא מסבירים לקורא על כך שאספקת המים לפני השלטון הישראלי הייתה
קשה פי כמה וכמה .הם גם אינם טורחים לספר על הפיתוח האדיר של חיבורי
התשתיות ליהודה ושומרון בעקבות ההתיישבות היהודית.
במהלך תקופת השליטה הישראלית ,בין השנים ,1995-1967גדלה אספקת המים
לערביי יהודה ושומרון משישים ושישה מיליון מ"ק לשנה בערך לכמאה מיליון
מ"ק לשנה .מספר הערים והכפרים שחוברו לרשת המים בתקופה זו גדל מארבעה
לשלוש מאות ותשעה.
חיים גבירצמן ,פרופסור להידרולוגיה במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה
העברית בירושלים וחבר במועצת רשות המים ,הבהיר שישראל מעבירה לרשות
הפלשתינית למעלה ממאתיים מיליון מ"ק מים בשנה ,שזה יותר מההתחייבויות
של ישראל בהסכמים שעליהם חתמה.
יתר על כן ,במקומות מסוימים ערביי יהודה ושומרון מתחברים בחיבורים
פיראטיים לקווי המים של 'מקורות' ,וכך גונבים כמויות עצומות של מים (כשלושה
מיליון מ"ק בשנה) .חיבורים כאלה נמצאים בין השאר בכפרים סעיר ושיוח' שבנפת
חברון ,ומשמשים להשקיית שדות חקלאיים בפאתי מדבר יהודה .החיבורים האלה
גרמו למחסור קשה של מים בחברון ,בקריית ארבע ובכפרים נוספים.
למרות העובדה שישראל נתנה לערבים אישורים לקדוח במזרח ההר ,הערבים
מסרבים לכך וממשיכים בקידוחים הפיראטים בעידוד הרשות הפלשתינית .עם
זאת ,הצלב האדום מאשים משום מה את ישראל בפגיעה מכוונת באוכלוסייה
הפלשתינית בנושא המים .הארגון גם נוקט עמדה פוליטית מובהקת בסכסוך
הישראלי-פלשתיני נגד ישראל (אף שיש פרשנויות משפטיות נוספות) ,ובאותה
נשימה טוען בתמימות מעושה שהוא לא ארגון אנטישמי.
| 254חברון שוברת שתיקה
