Page 115 - Step and repeat document 1
P. 115
התקדמתי בנסיעה איטית ,זזתי בקצב של הבוצ'ה ,ניסיתי
לחשוב מה לעשות .הכלבה זורקת לי מבט כל כמה שניות,
מנדנדת את הצמה אבל זזה קשוחה כולה כמו כדור של אקדח,
מחוררת את המדרכה עם כל צעד שהיא עושה .סליחה ,שוטרת
— פתאום עלה לי לראש ושלפתי — את יודעת איפה אני יכולה
לנפח את הצמיגים? בלמתי בפרצוף של מטומטמת ,הוצאתי את
הראש מהחלון ואת המחשוף אל האוויר .קיוויתי לפתות את
הבת זונה הזאת .היא נפלה למלכודת שלי וניגשה אלי .תקעה
את המכנס ליד הפרצוף שלי ואמרה בקול הגברי הזה שכל כך
רציתי לשמוע :תראי ,מותק ,שם בפינה יש פנצ'רייה .אבל היא
סגורה ,זאת השעה של הפסקת צהריים ,מבינה? היא קירבה עוד
יותר את החבילה הנשית ההיא ,תקעה בי מבט ,התכופפה אלי.
אני יכולה לעזור לך? היא שאלה בקול נמוך .ו ...לא יודעת...
אני לא ממש מכירה כאן .אני יכולה לקחת אותך לפנצ'רייה
אחרת אם בא לך .את במשמרת? לא ,בדיוק סיימתי .מתי?
שאלתי אותה .הרגע ,כשראיתי אותך ,מהממת .כנסי לאוטו.
היא הדליקה סיגריה ,הניחה את היד על החלון .היא התכוונה
להוריד את המדים של השוטרת אבל אני עצרתי אותה :ככה אני
אוהבת את זה יותר .אה ,באמת? לאן אנחנו נוסעות ,חמודה?
לא יודעת ,אמרתי לה ,לבית שלך? לא ,בעלי שם .עדיף שנלך
למלון ,יש אחד שאני מכירה...
היא כיוונה אותי בדרך ,לא הסתכלה עלי בכלל ,עישנה
בשרשרת .כל מה שהיא עשתה היה לשים את היד שלה על
האקדח ועל הרגל שלי .היא צחקה קצת ,השתעלה וסימנה עם
היד — כאילו היא מכוונת את התנועה או משהו — דרך איפה
115
