Page 161 - Step and repeat document 1
P. 161
בשעון .עברה שעה וחצי מאז תחילת ההרצאה .הוא היה רעב.
איילין ענתה:
"המחזה שלי לא מבקש לטעון שום דבר ,אבל אילו היה עושה
זאת ,אולי הוא לא היה טוען משהו שניטשה לא טען לפניו".
התשובה שלה עוררה צחוק בקהל ,צחוק רועם .אנשים נחנקו
והיה צריך לטפוח להם על הגב .סלבדור לא הבין כלום :הוא
אחז בחוזקה במשענות הכיסא שלו וחשק את שיניו .הסטודנט
קד ,הרים את זרועותיו ושמט אותן לצדי גופו במחווה של חוסר
אונים .הוא הניד בראשו כמה פעמים והתיישב.
כשההרצאה נגמרה הם הלכו לקפטריה ,אבל כולם הקיפו
את איילין וסלבדור נאלץ לזוז הצדה .הוא הזמין משקה קל
ושתי ֶאמ ָּפ ָנ ַדס והביט בה מהפינה :היא לבשה שמלה שקנה לה
במתנה .כחולה ,כמו השיער החדש שלה .השמלה היתה קצת
גדולה עליה והשיער נראה כמו שטיח ישן .סלבדור אכל את
האמפנדס בשני ביסים והזמין עוד אחת .איילין הביטה בו מדי
פעם משולחן המעריצים שלה ,ונופפה לו .היא הולכת לעזוב
אותו ,זה ברור .הוא גמר את האמפנדה השלישית ,ניגב את
הידיים בג'ינס וכבר עמד ללכת כששמע את הקול של איילין.
"חכה לי ".היא רצה אליו ונתלתה על הצוואר שלו בקפיצה.
"תוציא אותי מפה ,קח אותי לשתות משהו".
הם הלכו לבר .מזג האוויר היה נעים והם התיישבו בחוץ,
בחצר .איילין היתה עליזה ומצחיקה; היא התכוונה להזמין בירה
רביעית.
"ומה זאת היתה השאלה הזאת היום בערב?" אמר סלבדור.
"איזו שאלה?"
161
